לדעתכם הפסיכולגית שלי מחרטטת לי תחיים או שהיא דווקא צודקת ? נמקו.

אני חושבת שהיא צודקת.

אני חושבת שהיא צודקת,
תחשבי על זה ככה את לא בוחנת כול צ'ופצ'יק הכי קטן אצל אנשים ותתפלאי אבל גם אנחנו לא ..

אני מסכים עם הפסיכולוגית

לפעמים לא כיף לשמוע דעה מנוגדת אבל הפסיכולוגית צודקת. אגיד לך דבר כזה, תדאגי ותהיי עצובה רק על דברים שאת יכולה לשנות, אם את לא יכולה לשנות את זה מה הטעם בלשבת עצובה? זה נכון שאף אדם לא מושלם, לכל אחד יש את הדפקה שלו, תמיד תסתכלי על הדבר החיובי, זה עושה אותך מיוחדת

אין טעם להתווכח סתם על ריק
תנסה להקשיב לה

היא צודקת, לדעתי זה לא באמת הסיבה אלה את פשוט חסרת ביטחון... זה לא משנה מה הסיבה כי תמיד יהיה סיבה למה את חסרת ביטחון וגם אם זה יעלם את לא תיהיי עם ביטחון פתאום
עדיף שתקבלי את עצמך כמו שאת ותאהבי את עצמך
והיא לגמרי צודקת

היא ממש לא מחרטטת ואני באמת לא מבינה למה אתה עושה מזה כזה עניין יש לך מחלה תתמודד איתה,
תאמין לי אני סובלת ממחלה שמשפיעה עליי 100% על הגוף תחשוב מה זה שלך יש סך הכל 2% ואני שלמה איתה לא מתבכיינת.

בגלל שאת שונאת את זה קשה לך להסכים איתה.בצדק.
אבל תקחי את דבריה ותחשבי שוואלה זה נכון ה2% האלו לא שווים לעומת ה98% שברוך ה' את בסדר. אני למשל טיפה פוזלת להגיד לך שזה לא מפריע לי וזה לא מעסיק אותי זה יהיה שקר אבל לעומת מה שאני רואה שיש לאנשים בעיות יותר גדולות זה מלמד אותי שאני צריכה להעריך את מה שיש לי. את יפה כמו שאת!

היא לא טובה באחוזים חחח
אבל כן גם אני לא מצאתי הגיון במה שהיא אמרה

יש לי גם מחלת עור, מנסיון זה סיוט וגומר את הרצון להכל

לדעתי הפסיכולוגית צודקת.
אנשים לא רואים את השווקים "2%" האלו. אלה ב"98%" הגוף. היא ניסתה להבהיר לך שלא כולם מושלמים בלי פגמים, אבל לרוב לא שמים לב על הפגמים בגוף, ורק אנחנו שמים לב אליהם.
אז היא מנסה לומר לך , שזה לא יפריע לך ןשזה לא יישנה לך, כי זה לא כזה נורא.
ומזל שזה רק 2% ולא ה 98.
וזה אומר שתעריכי את עצמך. כי את מהממת כמו שאת ;)

עריכה: תודה על המינוסים! זה מחמם את הלב יקיריי

הפסיכולוגית שלך צודקת במאה אחוז.
ולא רק כי היא פסיכולוגית ומבינה יותר מהחיים מאשר את. זה כי זה באמת נכון,

תקשיבי גם לי יש פסוריאזיס, אני לא יודעת בת כמה את אבל לי גילו לפני שנתיים בגיל 13 (היום אני בת 15)
האמת שגם לי בהתחלה היה קשה לקבל את זה ובמיוחד בגיל צעיר שלא ידעתי כלום על זה וזה הלחיץ אותי... המחשבה שזו מחלה שלא עוברת הלחיצה אותי וגם המחשבה שזה תורשתי ויכול לעבור לילדים/לנכדים שיהיו לי לא גורמת לפחות לחץ

אבל אז הבנתי שזה לא בשליטתי והדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות זה פחות לחשוב על זה... הרי לחשוב לא יעזור ורק ילחיץ מה שיכול לגרום להחמרה! אז פשוט אני משתמשת כל פעם בתרופות והולכת לבדיקות.

אני לא אומרת שאני לא חושבת על זה ואני לא אומרת שזה לא מלחיץ אותי כבר אבל הבנתי שאין לי הרבה מה להתעסק בזה כי זה לא משנה, אבל מאוד חסר לי מישהו לדבר איתו על זה במיוחד שאף אחד לא מבין מה אני עוברת (החברות בכלל לא יודעת מה זה וההורים סתם יגידו שאני מתלוננת על הכל) לכן אם תרצי אני אשמח שנדבר בפרטי בסטיפס, זה אנונימי וזה יכול לעזור מאוד לשתינו

היא מכניסה לך חרא לשכל....
היא מחרטות אותך בענק......

קודם כל עיניים הם ממש לא 2% מהגוף, אמנם הגודל קטן אבל הם מתחברות יחד עם המוח ויש להם תפקידים גדולים.
למרות זאת יכולות להיות לך חס וחלילה מליון מחלות שונות שמזיקות לבריאות, עיוורון היא אחת מהם ולכן נחשבת בקושי 2%.

אני חושבת היא צודקת

ברור מאליו שזה לא משנה אם לאחרים זה יותר גרוע כי את עדיין סובלת כמו שאמרת אבל יש לךש תי אפשרויות או להשלים עם מה שיש לך או להתמרמר אם תשלימי עם המצב ותהיה שמחה גם עם הדברים הפחות טובים החיים יהיו לך יותר טובים

אני מסכימה עם wash away my...
לדעתי זה לא נכון להשוות ראייה לפסוראזיס לכל מחלה יש את האתגרים שלה ואני לא חושבת שיש מקום להיכנסות עמוקה ולהשוואה בין השניים משום שהם פשוט לא דומים
אבל עזבי את זה
אני חושבת שבגדול היא כן ניסתה לעזור לך הבעיה שלי זה איך שהיא התבטאה היא אמרה את זה בצורה די מזלזלת ולא דרך המצופה מאיש מקצוע
היא אמורה לעזור לך להבין למה את מרגישה קושי ולעזור לך לפתור את הקושי הזה שאת חווה בגלל המחלה

אז בגדול אני מסכימה עם ההשקפה שלה, ואני כן חושבת שכדאי לך לאמץ אותה, בשבילך.
מותר לך לפעמים ליפול ולתת לעצמך להתבאס, אין בזה פסול
אבל בשבילך תראי את הדברים הטובים שיש לך, לא את הדברים הרעים
אני באמת מבינה את התסכול שלך
אבל אני אומרת בשבילך, תתמקדי בדברים הטובים
שוב מותר להתבאס, אבל עדיף לך לחשוב על הדברים הטובים בחיים שלך.
לחשוב סתם על הרע כל יום כל היום לא יעזור לך וסתם ידכא אותך

תקשיבי היא בסך הכל מנסה לעודד אותך תכלס את צודקת במה דאת אומרת והיא אפשר להתווכח
*אבל*
גם היא צודקת כי לכל אחד יש משמעות אחרת
אני אולי לא במצב שלך אבל תמיד תזכרי שיכל להיות יותר גרוע
מקווה שלא חפרתי

שואל השאלה:
אני מעדיפה פשוט להיות בריאה.
זה לא באמת עוזר לי לחשוב שיש דברים יותר גרועים ממה שיש לי. עדין עצוב לי כואב ואני סובלת. זו עדין מחלה כואבת ומגעילה לא משנה כמה יש אחרים שיותר סובלים ממני, זה לא מפחית את מה שאני עוברת וצריכה לעבור כל החיים שלי.

בואי נגיד ככה: מה את מעדיפה מחלת עור או משהו כמו אוטיזם, עיוורון או סכיזופרניה?