היי, אני מרגישה חנוקה.

בת 17, שמיניסטית, לומדת, משקיעה, משתדלת. ואני לא עומדת בזה כבר. למה? כי אני מרגישה שכולם שמים עליי פס, שאני מקבלת מכולם יחס של זלזול ושכל מי שמדבר איתי בסופו של דבר מתרחק..
בתקופה האחרונה אמא שלי ממש מתנכלת אליי באופן מעיק. היא לא דואגת לי בשום דבר רק יוצאת עליי ואם אני מנסה להסביר דברים היא אפילו לא מקשיבה רק אומרת כמה שאני לא טובה וצועקת.. נמאס לי מזה, קשה לי עם זה, וכן אני אומרת לה היא פשוט לא טורחת להקשיב. המקצוע היחיד שאני הכי אוהבת ומשקיעה בו ממש התפוצץ לי בפרצוף מאז שהמורה שלי קיבלה סיבוב והתחילה לצאת נגדי כל פעם ואני לא יכולה לעשות כלום. חברים טובים? יצא שנשארתי עם אחת. כן, עם אחת. שגם לה אני לא יכולה לספר הכל כמו חלקים ממה שאני מספרת כאן, והיא לא כזה יוצאת אז זה יותר שיחות טלפוניות ובבית ספר. אני בקושי אוכלת, כמעט ולא שותה, לא מצליחה לישון כמו שאתם רואים, כל יום אני מגיעה לבית ספר בלי אוויר כי פשוט אין לי. אני מרגישה לבד, אני מרגישה מועקה בלב, אני מרגישה חנוקה.