ידעתם שגם אתאיסטים מאמינים באלוהים? וזה למה..

יש אלוהים, או שאין אלוהים
כי כשאומרים אלוהים לא מדברים על עצם,

וכשאנחנו מאחלים שמשהו טוב יקרה, כשחס ושלום בן אדם שקרוב אלינו, גוסס, ואנו רוצים שיחלים, ומקווים בכול ליבנו שהוא יחלים, ומתחננים על בריאותו, אנו מפנים את כול האנרגיה הזאת, הבקשה הזאת למשהו מסוים, במודע או שלא במודע, אנחנו מפנים את האנרגיה זאת(את הבקשה הזאת)
לכוח עליון, בלב שלנו. הרי כשאנו מדברים לעצמנו ומאחלים משהו, זה כנראה ליקום, לאלוהים או למשהו מסוים לא משנה איך אתם קוראים לו-זה אלוהים. שבטים מסויימים שמים את האנרגיה הזאת בחפצים דוממים, ומאמינים למשל בבודהה או בפרה, בגשמים וברעמים..

טעות גדולה שאנשים עושים היא לערבב את הדת היהודית עם אלוהים.. ואז מגיעים אנשים שטוענים שמצליחים לסתור את התנ"ך, או שאומרים שסיפורי התנ"ך אינם הגיוניים. ואני לגמרי מבין אותם.

אמן תבינו שכול המצוות(לשמור שבת, חגים, בית כנסת או וואטאבר) אף אחד לא אמר שאלוהים אמר שנקיים אותם. רבנים המציאו את כול אילו.. מסיבה מאוד טובה בזמנה.. שכיום היא פחות רלוונטית... (שהיינו בגולה, מה שאיחד אותנו היו המצוות, בזכות המצוות, נשאר עם יהודי, כמובן שלא רק)

אם אתם רוצים "אלוהים רוצה שנקיים" כמה מצוות, שאילו יותר ערכים/מצוות בין אדם לחברו..
עשרת הדיברות, לא תרצח וכו'..

מסופר שמשה עלה להר סיני ואלוהים הביא לו את עשרת הדיברות, כמובן ששום דבר מזה לא קרה כפי שרשום, וכול זה נרשם בפשט(שפה של פשוטי העם אם אתם רוצים) בשפה פשוטה שכולם יוכלו להבין, לצערי דתיים ורבנים מספרים את הסיפורים כאילו הם באמת קרו כפי שרשום, אגדות וסיפורי מעשיות לילדים קטנים.. שחור ולבן, כוחות קסם.. ברור שאנשים הגיונים ונורמטיבים לא יאמינו לשטויות הללו. רבנים מספרים את זה בחדרי ישיבות, ומורים מעבירים את המידע הזה בבתי ספר בשיעורי תנ"ך, מבלי להסביר אפילו שמדובר בשפה שחכמים(רבנים אם תרצו) חיברו, "שפת קודים" שמילה כמו "חמור" בפועל יכולה להיות משהו אחר לגמרי. למעשה יש לזה הגדרה מאוד ברורה "שורשים וענפים" שפת הקודים של התנ"ך אם תרצו.

בתקווה שקראתם עד לכאן^ מעריך את זה :)
זו נקודת הבמט שלי על העניין, הדת ואלוהים הם שני דברים נפרדים(כמובן שלא אני קבעתי). אלוהים הוא כוח ולא דמות או עצם. כוח זה זה לא משהו מוחשי, אלה הכול.