פריקה.. מה דעתכם על הכתיבה?

לפעמים אני רוצה להיות אף אחד. בן אדם שאף אחד לא מכיר, אף אחד לא שמע על שמו. בן אדם שאין לו חברים או משפחה או מישהו שבכלל יודע על קיומו. כולם עוברים דרכו כמו אוויר, אף אחד לא מייחס חשיבות אם הוא עצוב או כועס. הוא לבד בעולם מבלי שאף אחד ידאג. אבל בו אף אחד לא פוגע. אליו אף אחד לא צבוע. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה אבל לא יהיה מי שישפוט. הוא יכול לבכות חזק, לצרוח ולכעוס ולא יהיה מי שיצחק על כאבו. הוא יכול ללכת ברחוב מבלי התחושה שאולי מאחוריו נמצא מישהו ומקלל אותו מאחורי הגב. הוא לא מפחד לשמוע ביקורות, או מפחד מההשלכות של כל מילה קטנה שהוא מוציא מהפה. הוא לא מחשב כל יום כמה חברים נותרו לו ולאיזה אנשים עדיין אכפת ממנו. הוא יכול להיות אטום לסביבה לביקורות של אנשים ולא יהיה מי שינסה להעיר אותו. הוא יכול לחלום חלומות ולא יהיה מי שינפץ אותם. הוא יכול לחיות מבלי לדפוק חשבון. אז אני רוצה להיות אף אחד, בלתי נראית בשביל לחיות בשביל עצמי ולא בשביל אחרים.