יש לי דיכאון קשה ואני לא רוצה לספר להורים, יש דרכים להתמודד עם זה לבד\עם חבר טוב? ואל תגידו לי לספר להם

יש דרכים..
אבל זה לא קל. אני אישית הייתי בתקופה לא קלה ועברתי אותה בזכות הקרובים אליי שנתנו לי סיבה להמשיך גרמו לי להבין שיש עליות ויש מורדות בחיים.

וסליחה שאני אומר את זה..
לספר להורים הכי עדיף..

אז מה אתה ממליץ?

מה את אוהבת לעשות?

אם לצייר, אז לצייר.
לשמוע שירים/ לכתוב שירים, אז את זה.
תעסקי בדברים שאת אוהבת

שואל השאלה:
אין לי משהו שאני אוהבת לעשות
אני רואה טלוויזיה כדיי להסיח את דעתי
ואני מציירת כי אני טובה בזה וכדיי שיהיה לי עבודה (לא שאני רוצה) כדיי שאני אשרוד אם אני אחייה עד אז

שואל השאלה:
אני שומעת שירים וזהו זה מה שאני עושה

מה את מציירת? אני אוהבת לצייר גם :) איזה סטייל יש לך?

אולי תנסי משהו חדש? לאפות, לכתוב שירים, ללכת לאנשהו

שואל השאלה:
סמי ריאליסטי

שואל השאלה:
ניסיתי מלא ואני כותבת שירים וזה קצת עוזר
אני רוצה להיות זמרת ולעזור לאנשים אבל זה לא אפשרי

למה לא?

אם אני מבואסת ממשהו, אני אנסה לשכנע את עצמי לקום ולעשות משהו.
בין אם זה לצייר, לסדר את החדר, לשטוף כלים, לעשות כביסה, לעשות שיעורים, לדבר עם חברה

לספר לחבר/ה שמוכן/ה להקשיב, לראות סרטונים על אנשים שמתמודדים עם זה, יועצת בית ספר

הדרך הכי טובה זה לא להתמודד עם זה לבד

שואל השאלה:
לכתוב שירים עוזר לי
אבל להיות זמרת עם הסגנון מוזיקה שאני אוהבת בארץ זה לא יעבוד כי זה ישראל לא ארצות הברית
להיות זמרת בישראל זה לא יעבוד אז בארצות הברית

כשתתבגרי אולי תוכלי לעבור לארץ אחרת :)

אם היה לך דיכאון כזה קשה אנשים כבר היו רואים את זה עלייך .
אי אפשר להסתיר את זה ואם את כן מצליחה להסתיר כנראה שזה לא דיכאון סוריי

את מפחדת מתגובות של אימא שלך כי היא לא מבינה בחרדות ? אולי כדאי שתנסי להוציא את המסכות שלך ?

היי
אני קוראת על הקושי שאת חווה, זה בטח לא קל.
כתבת שיש לך דיכאון קשה- בת כמה את? כמה זמן את במצב הזה? איך המצב הזה משפיע על התפקוד שלך?
אני קוראת שאת לא רוצה לספר להורים מה שעובר עלייך, ובכל זאת את לא צריכה להתמודד עם הדברים לבד. אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב לי וביחד נבחן מה הכי כדאי לעשות ולמי אפשר לפנות.
אפשר בהודעה פרטית כאן, במייל [email protected] או באינסטגרם nayedet.digital

קרן מעלם דיגיטל- ייעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת

שואל השאלה:
לא כל כך
אני פשוט מפחדת
נגיד אתמול אמא שלי צחקה על חרדות וכאילו לא חודעת

שואל השאלה:
אני מצליחה להסתיר
כל היום אני צוחקת מול חברים שלי ואז כשאני מגיעה הביתה אני חוזרת להיות אני

מה עם לנסות דברים חדשים? יש סיבה שאינך רוצה לספר להם ?