איזה מחשבות חושב ילד שעובר חרם ?

"למה אני חי" "למה כולם שונאים אותי" "אם אני אמות מישהו יבוא להלוויה"

לא חושב

מה לא בסדר איתי

מחשבות אובדניות, שאלות למה הוא קיים, למה מתעללים בו, מה הוא שונה מכולם שמתנהגים אליו ככה, מתי זה יגמר, מה לעשות עם החיים שלו, שונא את עצמו.

"לפחות עכשיו אנשים שונאים אותי מידי מכדי להרביץ לי ולהתעלל בי פיזית"
"מצד שני, אני לא ראוי לחטוף מכות יותר, זה מעליב"

הייתה לי תקופה ביסודי של מעין חרם כזה
(3 שנים)
חשבתי מה לא טוב בי, אם עשיתי משהו רע, למה למרות שאני נחמדה ומשתדלת לעזור מתנהגים אליי ככה.
אבל האמת? ילדים יכולים ליהיות אכזריים לפעמים. בכוונה לא כתבתי רעים, אני לא מאמינה שיש דבר כזה ילד רע.
ובסדר זה עבר.

בעיקר כעס ובלבול
זה מה שאני אישית הרגשתי