אני לא דיכאונית זאת פשוט ההשקפת עולם שלי

לפעמים אני מרגישה ממש זעירה בתוך העולם הענק הזה. בעולם הזה יש עוד יותר ממיליון ילדות שנראות ומתנהגות בידיוק כמוני וגם אם אני ארצה לשנות את זה- אני לא אוכל. החיים קבעו לנו מסלול מראש: מערכת חינוך צבא וחתונה ואני לא רוצה להיכנס לתוך המסלול הזה גם.
בתכלס אין לשום דבר באמת הרבה משמעות כי את/ה רק משמשים כצאצא למין שלנו, בני האדם ואף אחד לא יזכר בכל מקרה.

יש מזדהים?