6 תשובות
לא.
לא
הייתי הרבה שנים בדכאון בלי מחשבות אובדניות
רוב הסיכויים שכן יהיו
לא מחייב. לדיכאון יש ככ הרבה דברים אחרים חוץ מזה.
אם את מרגישה דיכאון, תפני להורים, דברי עם מישהו, תשתפי, זה מאוד חשוב לדבר על איך שאת מרגישה, ולהוציא את זה החוצה, אחרת זה גודל וגודל.. וזה יכול אגב כן להגיע למצב שייווצרו לך מחשבות אובדניות כתוצאה ממה שאת עוברת כרגע.
אז בבקשה, אני מניחה שלא היית רוצה להגיע למצב כזה, וכמובן שגם אני לא רוצה שאף אחד יגיע למצב כזה, כי זה נוראי, תבקשי עזרה.
וכמו תמיד- יש דרכים להתמודד עם זה, אבל אסור להתמודד לבד.
אם את רוצה, וזה רצוי, את יכולה לפתח תחביבים שגם תוכלי לבטא את הרגשות שלך דרכם, וגם תוכלי להכניס טעם לחיים שלך- את יכולה: לנגן, לצייר, לכתוב, לצלם, לרקוד, לשיר.. וכו'.
אל תתני למה שעובר עלייך לשבור אותך, ואל תוותרי לעצמך אף פעם.
אם את רוצה להיות בטוחה, את יכולה ללכת לפסיכיאטר שיאבחן אותך. זה חשוב להיות מודעים לרגשות שלנו כדי שנוכל לטפל בזה בדרך הנכונה והטובה ביותר.
יש עדיין תקווה, תזכרי את זה.
יש עתיד בלי להרגיש ככה, אבל חשוב שתתני גם מעצמך לזה.
אני פה תמיד בשבילך אם תרצי לפרוק או סתם לדבר. אשמח אם תשלחי הודעה.
שיהיה לך המון בהצלחה!
אם את מרגישה דיכאון, תפני להורים, דברי עם מישהו, תשתפי, זה מאוד חשוב לדבר על איך שאת מרגישה, ולהוציא את זה החוצה, אחרת זה גודל וגודל.. וזה יכול אגב כן להגיע למצב שייווצרו לך מחשבות אובדניות כתוצאה ממה שאת עוברת כרגע.
אז בבקשה, אני מניחה שלא היית רוצה להגיע למצב כזה, וכמובן שגם אני לא רוצה שאף אחד יגיע למצב כזה, כי זה נוראי, תבקשי עזרה.
וכמו תמיד- יש דרכים להתמודד עם זה, אבל אסור להתמודד לבד.
אם את רוצה, וזה רצוי, את יכולה לפתח תחביבים שגם תוכלי לבטא את הרגשות שלך דרכם, וגם תוכלי להכניס טעם לחיים שלך- את יכולה: לנגן, לצייר, לכתוב, לצלם, לרקוד, לשיר.. וכו'.
אל תתני למה שעובר עלייך לשבור אותך, ואל תוותרי לעצמך אף פעם.
אם את רוצה להיות בטוחה, את יכולה ללכת לפסיכיאטר שיאבחן אותך. זה חשוב להיות מודעים לרגשות שלנו כדי שנוכל לטפל בזה בדרך הנכונה והטובה ביותר.
יש עדיין תקווה, תזכרי את זה.
יש עתיד בלי להרגיש ככה, אבל חשוב שתתני גם מעצמך לזה.
אני פה תמיד בשבילך אם תרצי לפרוק או סתם לדבר. אשמח אם תשלחי הודעה.
שיהיה לך המון בהצלחה!
באותו הנושא: