מה דעתכם? סתם רציתי לפרוק..

כשהייתי איתך תיעדתי כל רגע בכתיבה כתבתי כל רגש שנישקת אותי תיעדתי כל רגש כשאמרת לי שאתה אוהב רותי תיעדתי בעיקר את הרגשות שלי ואחרי כמה זמן תיעדתי את העתיד,כי הרגשתי כל כך בטוחה ושמחה שהייתי איתך,אני הייתי בעננים אף אחד לא הסב לי אושר ככה.
כל נשיקה כל חיבוק הלב שלי היה בעננים .
שמרתי את כל התיעודים בתוך קופסא קטנה שיהיה לי לעתיד במקרה ואני ארצה לפתוח אותה,ובין רגע נעלמת,אתה לא כאן יותר,אני שואלת את עצמי לאן הלכת? איפה אתה? איפה הבן אדם שנתן לי להרגיש מלכה,איפה הבן אדם שעשה אותי מאושרת,איפה?
ואז הבנתי שהבן אדם הזה עזב,כמו כולם..
הקופסא השארתי אותה לרגעים של זיכרון מהבן אדם שאהבתי,מהבן אדם ששבר לי את הלב..