מה אתם חושבים על מה שכתבתי?:( זה מהלב...:( בבקשה אל תתעלמו..

כואב לי...
כואב לי כמו שלא כאב לי כבר הרבה זמן. ואני תוהה אם אתה שווה את זה. אבל התהיות לא יעזרו לי. אין הגיון באהבה שלי אלייך, אף פעם לא היה. אף פעם לא יהיה.
אני אוהבת אותך יותר מדי. וזה כואב לי, ושורף. אני מדברת איתך ואתה לא יודע. ואתה מחייך, ואני מחייכת, והעולם פשוט מרגיש לי כמקום המושלם לחיות בו.
עד שהכל מתנפץ, אתה עוזב, עובר לאחרים, לא מתעכב עליי, וגם אם אי פעם חשבתי שכן, אני יודעת עמוק בלב שלא. שאני עבורך רק אדם נחמד ולא יותר. וזה כואב לי, כמה שזה כואב...ואני כועסת. כועסת עליי ששקעתי באשליות האהבה ולא הרפיתי לשנייה. כועסת עליי שאהבתי אותך יותר ממה שהייתי צריכה לאהוב, שהעברתי שעות במחשבות עלייך, שעות ארוכות שאף אחד לא יכול להחזיר, והדמעות... והרעד... וההרהורים ודפיקות הלב..
חליתי. חליתי במחלת האהבה.
ואני לא עומדת להרפא.