אנשים עם חרדה חברתית איך אתם באוטובוס?

רוב הפעמים אני מקבלת התקף חרדה.
קשיי נשימה, דופק מועץ, הזעה...לפעמים אפילו סחרחורת.

שואל השאלה:
לי קשה לפעמים לרדת בתחנה

אני לא מאובחנת אבל נגיב בכל זאתת
אני מתכננת מראש את מה שאני אומרת לנהג וכל זה, מפחדת שלא יהיה מקום לשבת ואם אין מקום לשבת אני מנסה לעמוד בלי להיראות מטומטמת. ואם הנהג לא יעצור בתחנה שלי אני אחכה לתחנה הבאה, כי אני לא מתכוונת לצעוק ולצאת מפגרת.

^^^שואל השאלה ו-killua chan מזדהה :|
וגם לא נעים לי לפנות לאנשים ולבקש מהם שיקומו בגלל שכולם מסתכלים אז אני פשוט יורדת תחנה אחרי מי שישב לידי (מה שחרדה חברתית עושה *~*).

מחריד אני פעם מרוב לחץ התחלתי לבכות כי הייתי בתור לרב קו והיה מלא אנשים אז בבסוף פשוט ירדתי מהאוטובוס וחיכית שעתיים וחצי עד שאמא שלי תגמר בעבודה ותבוא לקחת אותי

לא מאובחנת גם , אבל אני יחסית סבבה , חוץ מזה שאין לי ביטחון לצעוק לנהג נגיד לפתוח את הבגא'ז אז אני יושבת לידו בשביל תמיד לעבור לידו ולהגיד לפתוח, פעם אחת הנהג עבר את התחנה שלי ולא צעקתי אבל ממש התבאסתי

לפעמים לחוצה ולפעמים לא
משתדלת לא ליצור קשר עין עם אנשים
משתדלת לשבת במקום עם מושב יחיד ולא מאחורה מידי כי אז אני נלחצת לא להספיק להגיע לדלת בזמן ויודעת שלא אבקש מהנהג שיפתח לי שוב את הדלת אם אפספס וגם אם אקום לפני העצירה אני מפחדת ליפול או להיות מגושמת ולמשוך תשומת לב

האנונימית האחרונה אני בול כמוך! זה שוק בשבילי.

אין לי כל כך בעיה אבל פעם שהיה צריך למלא את הרב קו אצל הנהג זאת היתה קצת בעיה בשבילי. אני מעדיפה לשבת במושב יחיד, אבל אני גם נוסעת די הרבה באוטובוסים ככה שאם יושבים לידי אני כבר רגילה. אני לא אבקש מהנהג לעצור, פעם יצא שירדתי תחנה אחרי בגלל זה