14 תשובות
וואו תסבכת אותי, אבל כן ברמה הפילוסופית זה הגיוני
חשבתי את זה מלא פעמים
אני עדיין חושבת את זה
אני עדיין חושבת את זה
כן, אנחנו קיימים
אנחנו קיימים זה בטוח
אני תמיד חושבת על זה ויכול להיות, פשוט בני אדם הם אינטליגנטים יותר
ואז המחשבות האלו עושות לי כואב בבטן
ואז המחשבות האלו עושות לי כואב בבטן
שואל השאלה:
לי הן עושות כואב בראש
לי הן עושות כואב בראש
אנונימית
אמלה תמיד אני חושבת את זה ולפעמים מרגישה
אנונימית
קשה לדעת יש לי המון המון שאלות שאין להם הסבר וזה מעצבן רצח
יצא לי לחשוב על זה המון פעמים, זה דבר שאמור להוביל אותנו להבנה שדבר אינו חד משמעי מלבד יכולת הפקפוק של האדם במציאות.
אסביר:
המודעות שלי קיימת בוודאות, אני חווה אותה כל רגע, ובמידה וזאת לא מודעות, אני חווה "משהו" כל רגע, וה-"משהו" הזה בוודאות קיים, כפי שרנה דקארט אמר "אני חושב משמע אני קיים".
אבל לגבי כל דבר אחר, אינני בטוחה.
כלומר, אכן, אם אני אפיל עצם על הרצפה, הוא ינחת, אך האם זה באמת מה שקרה או שזה פשוט דמיון שלי? אין לי דרך להוכיח זאת, הדבר היחיד שבוודאות קיים, זאת החוויה האישית שהעברתי ובה עצם שהפלתי- נחת.
עכשיו אם אני אקח את ההסברה הזאת ואביט דרכה על כל העולם החיצון לי, אני אגיע לאותן מסקנות, ששום דבר לא בוודאות מה שהוא אלא רק נדמה לי, אין לי אף דרך להוכיח שאכן מה שאירע זה מה שאירע.
הדבר היחיד שבוודאות ניתן להוכיח לי, הוא שהחוויה האישית שלי אכן התרחשה.
החפץ הזה שהפלתי על הרצפה, הוא בעצם המציאות. אין לי איך להוכיח לעצמי בוודאות שאכן המציאות היא מה שהיא, אלא רק שהחוויה שלי של המציאות, היא מה שהיא.
בדומה לחלום, אין לי אף הוכחה שאכן המציאות, הקיים והמתרחש הם מה שהם.
אין לי אף דרך להוכיח שאכן אנשים אחרים קיימים באמת, שיש אנשים עם רגשות כמו שלי, עם מודעות כמו שלי.
אסביר:
המודעות שלי קיימת בוודאות, אני חווה אותה כל רגע, ובמידה וזאת לא מודעות, אני חווה "משהו" כל רגע, וה-"משהו" הזה בוודאות קיים, כפי שרנה דקארט אמר "אני חושב משמע אני קיים".
אבל לגבי כל דבר אחר, אינני בטוחה.
כלומר, אכן, אם אני אפיל עצם על הרצפה, הוא ינחת, אך האם זה באמת מה שקרה או שזה פשוט דמיון שלי? אין לי דרך להוכיח זאת, הדבר היחיד שבוודאות קיים, זאת החוויה האישית שהעברתי ובה עצם שהפלתי- נחת.
עכשיו אם אני אקח את ההסברה הזאת ואביט דרכה על כל העולם החיצון לי, אני אגיע לאותן מסקנות, ששום דבר לא בוודאות מה שהוא אלא רק נדמה לי, אין לי אף דרך להוכיח שאכן מה שאירע זה מה שאירע.
הדבר היחיד שבוודאות ניתן להוכיח לי, הוא שהחוויה האישית שלי אכן התרחשה.
החפץ הזה שהפלתי על הרצפה, הוא בעצם המציאות. אין לי איך להוכיח לעצמי בוודאות שאכן המציאות היא מה שהיא, אלא רק שהחוויה שלי של המציאות, היא מה שהיא.
בדומה לחלום, אין לי אף הוכחה שאכן המציאות, הקיים והמתרחש הם מה שהם.
אין לי אף דרך להוכיח שאכן אנשים אחרים קיימים באמת, שיש אנשים עם רגשות כמו שלי, עם מודעות כמו שלי.
לעולם לא נדע וזה סתם עושה כאב ראש;-;
האם אני קיימת?
כן. כל דבר בעולם שנמצא, קיים.
האם העולם קיים?
כן, במושגים של ההבנה של רוב העולם.
האם רוב העולם יודעים נכון את המושגים או שהם לא נכונים?
סביר להניח שיש לזה אינסוף תשובות
כן. כל דבר בעולם שנמצא, קיים.
האם העולם קיים?
כן, במושגים של ההבנה של רוב העולם.
האם רוב העולם יודעים נכון את המושגים או שהם לא נכונים?
סביר להניח שיש לזה אינסוף תשובות
כולם קיימים
השאלה אם אתה חיי
השאלה אם אתה חיי
נכון, אי אפשר להוכיח שהטענה של סוליפסיזם חזק לא נכונה..
אבל זה לא אומר כלום על האם זה נכון או לא, אני לא יודע אם זה יכול להיות שהכל הדמיון שלי או אם הכל באמת קיים.
מה שכן, זה לא כזה משנה - אין לי ברירה אחרת מאשר לקבל את המציאות שאני חווה ולחיות אותה.. ללא קשר למה היה קורה אם הטענה של סוליפסיזם חזק נכונה (כלומר בלי שאני מדבר על הנזק שהיא יכולה לעשות לנו כמין; אם הייתי מאמין בדבר כזה, לא הייתי יוצא מהמיטה לעולם).
זה מזכיר לי את הדיון לגבי היגיון, הרי יש לנו את הלוגיקות המוחלטות (the logical absolutes) ועליהן בעצם מבוסס כל ההיגיון, הרציונליות, החשיבה והמדע - אבל האם יש דרך להסביר למה אנחנו צריכים לכבד את הלוגיקה? למה אנחנו צריכים לכבד היגיון? ואיך אנחנו עושים את זה מבלי להשתמש בהיגיון עצמו? מבלי להפוך את זה לטענה מעגלית? ברגע שמישהו לא מכבד ראיות, איזו ראיה תראה לו בשביל להראות שצריך לכבד אותן? התשובה הקצרה לשאלות האלו היא שאין ככ דרך. אבל זה לא כאילו יש לנו ברירה לא להשתמש בהיגיון הבסיסי שלנו.
התשובה הכי כנה שאני יכול לתת לשאלה הזו היא - אין לי מושג.
אבל זה לא אומר כלום על האם זה נכון או לא, אני לא יודע אם זה יכול להיות שהכל הדמיון שלי או אם הכל באמת קיים.
מה שכן, זה לא כזה משנה - אין לי ברירה אחרת מאשר לקבל את המציאות שאני חווה ולחיות אותה.. ללא קשר למה היה קורה אם הטענה של סוליפסיזם חזק נכונה (כלומר בלי שאני מדבר על הנזק שהיא יכולה לעשות לנו כמין; אם הייתי מאמין בדבר כזה, לא הייתי יוצא מהמיטה לעולם).
זה מזכיר לי את הדיון לגבי היגיון, הרי יש לנו את הלוגיקות המוחלטות (the logical absolutes) ועליהן בעצם מבוסס כל ההיגיון, הרציונליות, החשיבה והמדע - אבל האם יש דרך להסביר למה אנחנו צריכים לכבד את הלוגיקה? למה אנחנו צריכים לכבד היגיון? ואיך אנחנו עושים את זה מבלי להשתמש בהיגיון עצמו? מבלי להפוך את זה לטענה מעגלית? ברגע שמישהו לא מכבד ראיות, איזו ראיה תראה לו בשביל להראות שצריך לכבד אותן? התשובה הקצרה לשאלות האלו היא שאין ככ דרך. אבל זה לא כאילו יש לנו ברירה לא להשתמש בהיגיון הבסיסי שלנו.
התשובה הכי כנה שאני יכול לתת לשאלה הזו היא - אין לי מושג.
לא
באותו הנושא: