12 תשובות
תחשבי על בריחה מהבית רק כצעד אחרון
אם אין ברירה את יכולה לישון אצל קרוב משפחה או אצל חברות קרובות אבל גם זה לא יחזיק יותר מחודש
אם אין ברירה את יכולה לישון אצל קרוב משפחה או אצל חברות קרובות אבל גם זה לא יחזיק יותר מחודש
אל תברחי, פשוט תסתגרי בחדר... עדיף, וזה עושה את אותו אפקט
את יכולה גם לשים שלט על הדלת "ברחתי מהבית"
את יכולה גם לשים שלט על הדלת "ברחתי מהבית"
שואל השאלה:
אין לי אף אחד יותר בחיים האלה שאכפת לו ממני
אין לי אף אחד יותר בחיים האלה שאכפת לו ממני
אנונימית
שואל השאלה:
וההורים שלי רוצים להוציא לי את הדלת
וההורים שלי רוצים להוציא לי את הדלת
אנונימית
תנסי אולי לצאת כמה שיותר אבל לא לברוח לגמרי
בת כמה את?
בת כמה את?
שואל השאלה:
15
15
אנונימית
אם את רוצה לפרוק בפרטי את מוזמנת, אבל בחיים אל תברחי מהבית...
תראי לדעתי בגיל שלך עדיף לך להישאר בבית
תנסי לדבר עם ההורים שלך
ואני בטוחה שלמישהו אכפת ממך גם אם זה לא נראה ככה
תנסי לדבר עם ההורים שלך
ואני בטוחה שלמישהו אכפת ממך גם אם זה לא נראה ככה
שואל השאלה:
אני יודעת שלאף אחד לא אכפת לי
גם לא לאף אחד ממכם
אתם אפילו לא מכירים אותי
ואתם רק מנסים לצאת נחמדים
אני יודעת שלאף אחד לא אכפת לי
גם לא לאף אחד ממכם
אתם אפילו לא מכירים אותי
ואתם רק מנסים לצאת נחמדים
אנונימית
ממש לא! אם תכירי אותי תגלי שאני בגדול אנטיפת, אבל אני לא אתן למישהו לעשות טעות שאני עשיתי בעבר...
מבין את ההרגשה שאת חווה, לאף אחד לא אכפת לך, את כמו רוח עוברת, שקופה לכולם. אני יודע איך זה מרגיש וגם אני מרגיש ככה. אבל, את לא יכולה פשוט להסתדר על דעת עצמך ולברוח מהבית זה קבלת החלטה לא נכונה בכלל. בתור מישהו שבאמת ברח מהבית לאיזה חודש, אני מצטער על הרגע שהחלטתי לעשות זאת בכלל. אני אישית מחכה לגיל שבו אני אוכל לעבור מהבית של ההורים ולחיות באחריותי(בן 17), אבל עד אז אני וגם את באחריותם תכלס. אז תעשי את השיקולים עם עצמך ועצתי אלייך היא שלא לעשות זאת. בהצלחה מקווה שעזרתי.
היי,
מתוך הדברים הקצרים שכתבת עולה אלי כל כך הרבה עצב וכאב... ונדמה לי שאת מרגישה לגמרי לבד עם הכאב הזה, בלי אף אחד שיראה ויהיה אכפת לו באמת, אפילו בבית שאמור להיות המקום הכי קרוב והכי חם... נשמע שהבית הפך למקום שמעיק עלייך, שאת מרגישה שאת לא יכולה לסבול את זה יותר, שאת חייבת לצאת.. ובו בזמן, אני משערת כמה שהמחשבה על לעזוב את הבית מפחידה, איזו התלבטות זאת בוודאי בשבילך...
את כותבת שאת חשה שלאף אחד לא אכפת ממך, ולכן אני יכולה לדמיין כמה כוחות נדרשו ממך כדי לכתוב כאן, לתת את האמון הזה ולחשוף משהו ממה שאת עוברת...
אני רוצה להציע לך מקום נוסף שאליו תוכלי להגיע כדי לפרוק וכדי להתייעץ, ותוכלי להרגיש בטוחה שתומכים בך, מקבלים אותך ודואגים לך. אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ויש לנו צ'ט אישי שדרכו את יכולה לדבר בצורה אנונימית לגמרי עם אחד מאיתנו המתנדבים. דרך השיחה תוכלי לספר יותר בפירוט, כמה שתרצי ואיך שתרצי, ולקבל הקשבה, תמיכה והכלה. אם תרצי, נוכל גם לנסות לחשוב ביחד מה לעשות עכשיו, מה הצעדים הכי נכונים בשבילך...
הצ'ט שלנו פעיל כל לילה חוץ משישי, בין 21:00 לחצות, באתר הזה: https://sahar.org.il/. אנחנו פה בשבילך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
https://sahar.org.il/
מתוך הדברים הקצרים שכתבת עולה אלי כל כך הרבה עצב וכאב... ונדמה לי שאת מרגישה לגמרי לבד עם הכאב הזה, בלי אף אחד שיראה ויהיה אכפת לו באמת, אפילו בבית שאמור להיות המקום הכי קרוב והכי חם... נשמע שהבית הפך למקום שמעיק עלייך, שאת מרגישה שאת לא יכולה לסבול את זה יותר, שאת חייבת לצאת.. ובו בזמן, אני משערת כמה שהמחשבה על לעזוב את הבית מפחידה, איזו התלבטות זאת בוודאי בשבילך...
את כותבת שאת חשה שלאף אחד לא אכפת ממך, ולכן אני יכולה לדמיין כמה כוחות נדרשו ממך כדי לכתוב כאן, לתת את האמון הזה ולחשוף משהו ממה שאת עוברת...
אני רוצה להציע לך מקום נוסף שאליו תוכלי להגיע כדי לפרוק וכדי להתייעץ, ותוכלי להרגיש בטוחה שתומכים בך, מקבלים אותך ודואגים לך. אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ויש לנו צ'ט אישי שדרכו את יכולה לדבר בצורה אנונימית לגמרי עם אחד מאיתנו המתנדבים. דרך השיחה תוכלי לספר יותר בפירוט, כמה שתרצי ואיך שתרצי, ולקבל הקשבה, תמיכה והכלה. אם תרצי, נוכל גם לנסות לחשוב ביחד מה לעשות עכשיו, מה הצעדים הכי נכונים בשבילך...
הצ'ט שלנו פעיל כל לילה חוץ משישי, בין 21:00 לחצות, באתר הזה: https://sahar.org.il/. אנחנו פה בשבילך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
https://sahar.org.il/
באותו הנושא: