מה יש לדתי (אמיתי) לקנא במי שהולך להיענש בעונש גדול והלפסיד את התענוג של לימוד התורה בעולם הזה, כל שכן בישיבה של מעלה? - קישור מצורף

כי דתיים כל היום מגבילים את עצמם וחיים בפחד שאלוהים יעניש אותם מבלי שהוא יהיה קיים בכלל

שואל השאלה:
אנונימית הראשונה, אם את אתאיסטית - השאלה היא לא בשבילך. זה דבר אשון.
דבר שני, אמונה בתורה - היא ממש מבוססת.

שואל השאלה:
אנונימית השנייה, למה את כותבת שטויות? ברור שאלוקים הוא קיים ואין שטות יותר גדולה מהלגיד שהוא לא.
השאלה פה מה קורה עם אותם דתיים שכתבו שהם מקאנים בחילוניים. אם לא מאמינים באלוקים (כמותך) - איזה מי "דתיים" הם? הם לא דתיים והשאלה שם הייתה לדתיים ולחרדים.

שואל השאלה:
פשוט אני (25), השאלה היא בהתאם למה שהולך פה.

שואל השאלה:
פשוט אני (25), בגלל מה שהולך בו - אני שאלתי שאלה הוגנת שבאה לתמוה על אותם שהגיבו שהם "מקנאים". את רוצה למנוע ממני זכות תגובה?

אדם מאמין בלווכי חושב שאחרי החיים האלה אין כלום אז הוא לא חושב שיש לו מה להפסיד גם ככה.
השאלה הזאת יותר רלוונטית לאדם שמאמין ואז השאלה הזאת באמת תופסת הרבה יותר רצינות .

כנראה שהוא לא דתי אמיתי.
אם נפנה את השאלה לכלל - המחשבה שפיספסתי איזו מסיבה משוגעת, אקט מיני או כל דבר אחר שגורם להנאה חומרית גורמת לנו להתהרהר. אלה הנסיונות של הקדוש ברוך הוא איתנו, מי שחזק אולי יפספס בעולם הזה, אבל למעלה רק ירוויח.

שואל השאלה:
dean, אני מסכים שזה קשה, והשאלה היא לא על זה, אלא על אלה שענו שהם מקנאים

ראיתי עכשיו על איזה שאלה מדובר - מדובר על האם דתיים מקנאים בחופש באופן כללי ואתה שואל למה צריך לקנא. אז אני מסכים ובתגובה שלי בשאלה שם פירטתי גם למה.

והסיבה שיש דתיים שמקנאים זה כי התמדה בדרך זה דבר שדורש הרבה חוזק. בכל דרך כמעט להיות עקבי דורש התמדה שהתמדה זה כוחות נפש. הרבה יותר פשוט להגיד "למי אכפת ונעשה מה שבא לנו" אבל אז מי ימציא דברים? מי יבנה? מי ידאג שהמדינה תתפקד? אף אחד. אז החופש זה הרצון לברוח מהקושי.

אני חושב שהפסוק הזה יותר מתעסק באנשים שלא שומרים תורה ומצוות וחושבים שאנחנו נמצאים בעולם הזה כדי להנות עד 120 ולא כדי לעבוד.

אל תתחרה באחרים ובוודאי שלא בכאלו שרוצים תמיד להוכיח שהם הכי טובים.
ואל תקנא באנשים שעושים דברים שמהצד הם יכולים להראות ממש כיפיים אבל הם לא טובים.

לאנונימיות הראשונות.
אני חושב שהגישה ההפוכה היא יותר חכמה: אפילו אם יש סיכוי קלוש (ע''ל ח''ו) שהכל קיים ונכון, לא כדאי לי להפסיד את כל הטוב הזה (וכמובן, להיענש על העבירות) בשביל הנאות חומריות.
ולגוף השאלה, בהחלט מדובר באדם שהוא לא באמת מבין את העומק שבמעמד שלו.
חיים בלי תורה הם כ''כ בהמיים ומופקרים, (לעומת חיים ע''פ דרך התורה, שמלאים בטעם וסיפוק) שאין במה לקנאות, אפילו לא קצת.

שואל השאלה:
לחיות, אז מה?

שואל השאלה:
עדיין לא חשבתי על זה :), אני אגיד לך משהו: אפילו בעולם הזה אין מה לקנא בחילוני. האם הוא זכה לתענוג מלימוד אזיה סויגא בגמרא שאנחנו (אני מדבר על הגברים) זכינו? או ומעונג שבת עם כל התוכן הרוחני שלה? וכן שאר הדברים.

נ.ב. אם החיים של החילוניים כל כך "מאושרים" - למה הם מנסה לברוח ממציאות, להעביר את הזמן בשינה על חוף הים ולהתנתק מהעולם? (זה פסגת "האושר" שלהם). אם הם נהנים מהחיים - שינצלו אותם להנאה באמת ולא יברחו לתוך שינה...

מי כבר מדבר על העולם הבא ששם בכלל יהיה ברור מי הרוויח ומי הפסיד?

תכלס נכון אבל אני עכשו רואה מישהו שחיי חיים "טובים" בזמן שאני הולכת עם ארוך..
שומרת שבת..
וכל זה בזמן שהוא כאילו נהנה

"אם החיים של החילוניים כל כך "מאושרים" - למה הם מנסה לברוח ממציאות, להעביר את הזמן בשינה על חוף הים ולהתנתק מהעולם? (זה פסגת "האושר" שלהם). אם הם נהנים מהחיים - שינצלו אותם להנאה באמת ולא יברחו לתוך שינה."

אני חושב שזה באמת ממצה בחלק גדול את המצב של חילונים שהם באמת מתרכזים בלנסות לברוח מהמציאות ולא רק הדתית אלא החומרית. חלק גדול מהם לא מסוגלים להתחייב בכלל למשפחה, ילדים שזה דבר בסיסי. סובלים מדיכאונות הרבה פעמים ובילבול ואפילו עבודה הרבה פעמים קשה וזה בגלל שבמקור ובתוך הנפש שלהם הם סובלים מבעיה ביציבות. אבל הם משליכים כלפי חוץ ואז אומרים כמה כולם טועים והם בסדר.