אני לא רוצה לחיות אבל אני מפחדת...

לי אכפת

ממליצה לדבר עם אדם בוגר או איש מקצוע! בדחוף

שואל השאלה:
אין לי שום אדם בוגר לדבר איתו שאני באמת יכולה לסמוך עליו
דיברתי עם פסיכיאטר כל כך הרבה אבל שום דבר כבר לא עוזר לי..

מבינה אותך...
היי תקשיבי.. אין לי יותר מידי מה לומר כי... אני לא מכירה אותך או את המצב שלך.. אבל.. אני אגיד את מה שיש לי בראש...

אני באמת מבינה אותך... לא עובר יום שבוע אני לא חושבת על התאבדות, וזה ככה כבר תקופה.. והסביבה היחידה שאני לא מתאבדת זה כי אני מפחדת מהכאב.
ולא אני לא אגיד לך שהחיים יפים... כי הם לא, ואני לא אגיד לך שיהיה טוב כי אני לא יכולה לדעת את זה. אבל מה שאני יכולה לדעת זה שהחיים שלך הם בידיים שלך, את קובעת את העתיד שלך ואת קובעת איך יראו החיים שלך. את בוחרת אם להיות חלשה וליפול בכל מכשול... או להיות חזקה ולקום כל פעם מחדש. את בוחרת מי את ואיך תהיה ואת הכותבת הראשית בחיים שלך. מה שאת רוצה את יכולה, בין אם זה קל או קשה. בין אם זה יקח לך דקה או בין אם זה יקח לך שנים.
אם את רוצה שזה יקרה, זה יקרה.
אם את רוצה שהכל יסתדר, זה יסתדר.

את מוזמנת לשלוח לי הודעה אם את מעוניינת לדבר על מה שעובר עלייך.
מקווה שתעשי את הבחירה הנכונה.

מבינה כל כך..
גם לי לאחרונה הכל נראה כל כך מיותר ולבד..

שואל השאלה:
אין לי אף אחד שאני יכולה לסמוך עליו אני לא מדברת עם ההורים שלי כי הם חלק מהסיבה שאני במצב הזה
אני לא יודעת בדיוק איך להסביר את זה אבל אני מרגישה ריקה יותר מדי זמן לא מרגיש כאילו אכפת לי ממישהו או ממשהו אפילו לא מעצמי..

וואו... אני מבולבלת... זה נראה כאילו אני כותבתי את השאלה....

בכל מקרה .....
זה לא יעבור לך בזמן הקרוב ככל הנראה... אבל... בסופו של דבר יגיע הבן אדם שיהיה לו אכפת ממך, ויעשה הכל בשביל שתפתחי אליו ותשתפי אותו. העיקר לא לעבד את ההזדמנות
חכי לזה, זה יגיע. תאמיני לי.
וזה יהיה כל כך שווה את הזמן שחיכית.
שוב, את מוזמנת לכתוב לי אם את רוצה. אולי אפילו נהפוך לחברות מי יודע :)
יש לי כמה חברים אינטרנטיים שתמיד עוזרים לי כשאני צריכה מצב רוח... אולי אוכל להיות כזאת בשבילך, אם תרצי כמובן...

את יכולה לנסות למצוא טעם לחיים שלך איכשהו

היי יקרה,
אני שומעת שאת אבודה בתוך החיים של עצמך... אולי כאילו מבחינתך הכל הפך לקהוס ואת לא מצליחה למצוא את המסלול שיחזיר אותך לדרך הנכונה.
אני מבינה שלחיות חיים כאלה זה ממש בודד- חיים בהם אין אוזן קשבת שאכפת לה, שאפשר לדבר איתה ולהבין שאכפת לה באמת... שיש מישהו איתך. את בטח מרגישה ממש לבד. נשמע לי גם שיש בתוכך חלל שאת מתקשה למלא- למרות שאני מתארת לעצמי שמאוד היית רוצה למצוא דרך למלא אותו- ויתכן שכבר חיפשת את הפתרון הזה בעבר, אך ללא הצלחה...

ויקרה- נדמה לי שכל הדברים האלה ביחד גרמו לך להיות חסרת אונים- בעוד שהצל של הדיכאון תמיד עומד ועורב לך מאחור... אבל יחד עם זה שאת מדברת כאן על להתאבד (בתור מוצא אחרון), אני חושבת שהצד שבך שמפחד- מראה שעדיין יש בך חלק שבוחר לחיות ולהחזיק חזק בחיים... פחד הוא סוג של סימן בפני עצמו. ואני יודעת שסיפרת כאן על כך שדיברת עם פסיכיאטר- אבל יכול להיות- שהיית רוצה מישהו לדבר איתו ולפרוק- ללא חשש משיפוטיות... מישהו שיקשיב, מישהו שאכפת לו.

אני עצמי מתנדבת באתר ששמו סה"ר ורציתי להזמין אותך אלינו לצ'אט. בצ'אט שלנו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת שיהיו שם כדי להקשיב לכל מה שתרצי לפרוק (אם תרצי)- ותוכלי לספר להם על הרגשות הכואבים, היחסים עם ההורים או כל דבר אחר שתחשבי עליו... הצ'אט שלנו פועל כל יום בשבוע חוץ מביום שישי בשעות 21:00 עד חצות.
תדעי שאנחנו כאן, מחכים לך ודואגים...
שלך,
מתנדבת סה"ר.
http://www.sahar.org.il/