אני מפחדת להמשיך לחיות

אני רצינית. כאילו... אני עולה לכיתה י"א. כל השנים האלה עד כיתה יא הייתי מאוד לחוצה. אז אני בכלל לא רוצה להתחיל לחשוב על מה יהיה בכיתה יא.
יש לי חרדת מבחנים די קשה. רסקיו לא עוזר לי. אפילו לא קצת. זה מאז ומתמיד הרס לי את הכל הלחץ הזה.

ובכיתה יא אני יודעת מה מצפה לי.
יש תחרותיות נורא גדולה, כולם רוצים להצליח. ההודעות בוואצפ מפוצצות בשאלות ובבעיות. כולם בלחץ. המורים מלחיצים אותנו בעצמם. והכל יהיה לי נורא קשה.
תמיד אמרתי לעצמי "סבבה סבבה יש עוד זמן" והנה עכשיו יא הגיעה. לא יהיו לי חיים בקיצור. זה לא יותר מדי מפריע לי, אז סבבה אני אשב ואחרוש כמה שצריך. אבל הלחץ הזה. העומס הזה.... אני מתחילה לבכות, להשבר... אני נורא פרפקציוניסטית (חרא של תכונת אופי). ופרפקציונסטיות+לחץ ועומס+כיתה יא= מוות. אוף. מה אני אמורה לעשות? איך להתמודד עם זה?! אני יודעת שאולי אני קצת מגזימה אבל כן זה המצב. אני חמש יחידות אנגלית חמש יחידות מתמטיקה וחמש יחידות בכל המוגברים שלי. אז בכלל מוות. עם אנגלית אני ממש סבבה. אבל עם מתמטיקה לא ממש. אני אף פעם לא מספיקה עד הסוף את המבחנים במתמטיקה. אני כל כך בלחץ. אני מאבדת את עצמי באמצע המבחן וכבר לא יודעת איפה אני עומדת. ואז אני מאבדת את הריכוז שלי ומתחילה לבכות באמצע המבחן. כל מבחן זה ככה ואני לא באמת שולטת בזה. במבחן האחרון לא עשיתי 2 שאלות שלמות. מה לעשות?!