מה אתם חושבים על הכתיבה שלי? מוזמנים להגיד לי מה לשפר ואיזה קטע למחוק ולדרג אז איך שאני כותבת אני מקבלת הכל לתשומת ליבי

והינה שוב זה קורה לי,
שוב הדמעות מתחילות לזלוג על הלחיים,
מלקקת את השפתיים מהטעם המלוח
והשנאה העצמית שלא נפסקת שוב מכה בי.
אני מתמוטטת,לאט לאט הגוף שלי נהיה חלש יותר,
הלב מרוסק וחושך בתוכי.
רע לי כל כך,
הקיום שלי,עצם זה שיש את הקיום שלי רע לי.
זכרונות מהעבר שוב רצים בראש,כל הגוף רועד וכבר נחנקת מדמעות.
מסתכלת שוב על הסכין שמונחת לידי ושוב נכנעת לזה,
הדם מטפטף על הרצפה,
לוקחת נשימה ארוכה,הדמעות נעצרו "זה הגיע לי" לחשתי עם חיוך קטן על השפתיים.
(זה מדובר על ילדה אובדנית כמובן שזה לא אמיתי)