לאחרונה יש לי מלא מחשבות אובדניות על החיים..

יקרה,
כמה קשות הן המחשבות האלה. מחשבות שלא נותנות מנוח. כאלה שמתיישבות בנקודה כלשהי במוח ולאט לאט משתלטות ומתפרסות על עוד אזורים. כמה שזה יכול להיות מתיש כשמסתובבים לבד עם המחשבות האלה...
ממה שאת כותב נשמע כאילו כל פעם שאת נאלצת להתמודד עם סיטואציה קשה המחשבות האובדניות מקבלות יותר מקום ונדמה כי זו הדרך הטובה ביותר, ואולי הדרך היחידה להתמודד עם החיים. לעצור אותם.

האם ניסית לשתף מישהו במחשבות האלה? אדם קרוב, הורים, אחים, חברים טובים? לפעמים רק השיתוף עם בנאדם קרוב יכול להקל קצת על המחשבות ולהפיג את ערפל המחשבות שלא נותן מקום לשום דבר אחר.

במידה ואת לא מעוניינת לשתף אדם קרוב (וגם אם כן) אני רוצה להזמין אותך לאתר שבו אני מתנדב, אתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין בו תוכלי להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. אנחנו נמצאים כאן איתך ועבורך על מנת למצוא ביחד את הדרכים להקל על הקושי והכאב.
הצ'אט פעילו כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות באתר: https://sahar.org.il/

כאן בשבילך,
מתנדב סה"ר

לטפל בעצמך ולא להשאר לבד עם מה שעובר עלייך
תשקיעי בעצמך, זאת לא בושה לקבל עזרה.

המוצפי הזה אני אביא אליו את המאפיה ..התעסק עם הצבה הלא נכונה