איך לדעת אם באמת אני מחלימה מההפרעות אכילה שלי או שאני סתם משקרת לעצמי בשביל לאכול?

נסי לשאול את עצמך אם את באמת בקטע של הבראה או שאת עדיין בקטע של הזה של רזון

תיראי אם את אוהבת את עצמך,אוכלת מה שבאלך ועוד.....אני עמוק במחלה

הכוונה שאם את מרגישה שאת רוצה להבריא או שלא. תכלס אם את באמת רוצה להחלים אז את רוצה לצאת מזה

שואל השאלה:
אני לא יודעת בדיוק אם אני רוצה להחלים
אני אוכלת פחות או יותר מה שאני רוצה(יש עדיין דברים שאני לא מעזה לגעת) אבל עדיין יש לי רגשות אשמה פשוט פחות מפעם
ואני לא אוהבת את עצמי וגם לפני המחלה לא אהבתי אז לא נראהלי שזה קשור

אולי עדיין קשה לרצות להחלים מזה כי את בתוך המחלה ?

שואל השאלה:
אני לא ממש בתוך המחלה כבר
עדיין יש לי את אותה חשיבה ודאגות אבל אני אוכלת די רגיל ומקיאה פעם ב
בולמוסים כבר אין לי

אולי יש משהו שמונע ממך לאהוב את עצמך ועדיין להרגיש אשמה ?

זה לוקח זמן לצאת מיזה

אני כל כך מבינה אותך.
אני עכשיו באשפוז השלישי שלי השנה, ומתחילתו(חודשיים) עברתי פליפ רציני.
היו לי התקפי חרדה ופשוט התקפים של אלימות וחירפון בכל הקשור לאוכל, זונדות, עירוי, פגיעה עצמית בחדר אוכל, לבשתי הכל ארוך עבה+כובע צמר ומה לא.
ואיכשהו עכשיו אני אוכלת לפי מסגרת אכילה, נהנית לאכול, ישנה בבית, הולכת עם קצר(תלוי במצב רוח) אוכלת הכל ובכללי הכל ורוד.

כולם כל הזמן שואלים אותי איך לעזאזל זה הגיוני, שתוך פחות מחודש כבר הייתי מאוד שונה ממה שהיה לפני. גם אני לא מבינה, ואני חושבת שאני רוצה לצאת מזה, וכך גם אני מתנהגת, אבל אני לא יודעת מה באמת קורה, ואף אחד אחר לא יודע.
לפעמים מתעוררים אצלי קשיים בכל הקשור באוכל, וזה מפחיד אותי בטירוף, מה שאומר שהקשיים והחרדה והתגובות מתעצמות.

אבל טוב לי. אני מנסה לעזור לכמה שיותר בנות שמתמודדות עם הפרעת אכילה או דברים אחרים, כי זה חשוב לי.
אני מעדיפה להינות בחיים נורמאליים(ייחסית, חוץ מהעובדה שביום אני בחברת סכיזופרנים ומה לא) ומקסימום זה ייגמר.
מקסימום המעגל יתחיל שוב.
אמא שלי לא מבינה את זה, אבל באמת שלא אכפת לי מה יהיה.
אני מנסה להיות ממוקדת בעכשיו ולשמוח כי ממש טוב לי(יחסית לשנה האחרונה) ופשוט לזרום עם החיים.
מקווה שגם את תצליחי, שתאמיני בעצמך, ושתדחפי את הפיקפוקים לתחת.

אני פה אם את צריכה3>
(וממש סליחה שחפרתי וסטיתי מהנושא)