קטע שכתבתי בהשארת המחשבות לילה שלי.. מה אומרים?

ועוד פעם אני מוצאת את עצמי מוותרת על דברים בגלל הפחדים שלי.
עוד פעם אני יושבת בשעה פאקינג 2:44 בלילה ובוכה מול דף ועט.
ולמה?
כי ככה. כי אני אני.
ואני לא מקבלת את עצמי אז מי יקבל אותי?
אני פשוט מפחדת, מפחדת לאהוב אותך. מפחדת שתאהב אותי.
כי לא, אני לא מוכנה לקבל את האופצייה שתסתכל עליי ותגיד לי את מושלמת. אל תשתני.
אני לא מוכנה לקבל את האופציה שאתה תקבל אותי.
תמיד אמרו לי שכדי לאהוב באמת, צריך קודם לאהוב את עצמך.
ועכשיו אני קצת מבינה את זה, צריך לתת לאהבה שלך להכנס. ובמקום זה?
אני מוצאת אלף ואחת סיבות לא לתת לה לגעת בדיוק במקום שאני צריכה שהיא תגע.
לא אני לא נותנת לחיבוק שלך למסטל לי את הלב. וגם לא לנשיקות.
כי אני מפחדת מפחדת מאהבה.