8 תשובות
רק איש מקצוע כמו פסיכיאטר יכול לאבחן במדויק, אבל ממה שאת מתארת יכול מאוד להיות.

יש לך ירידה/עלייה בתאבון? מחשבות אובדניות? אובדן עניין בתחביבים ובפעילויות שהיו מהנות לך בעבר? תחושות אשמה, חוסר תקווה?
שואל השאלה:
יש לי ירידה בתאבון, אני אוכלת רק בגלל שאני מכריחה את עצמי להכניס משהו לבטן
מחשבות אובדניות פה ושם אבל לא משהו מוגזם
אממ בתחילת שנה כל שבוע בשישי הייתי נפגשת עם חברים ועכשיו כבר לא
אנונימית
זה באמת נשמע כמו דיכאון, מציע לך לפנות בהקדם לפסיכיאטר (או לפסיכולוג) כדי שימליצו לך מה לעשות עם זה.

edgelord, אני לא חושב שמדויק להכליל דיכאון לתחושה אחת מאוד ספציפית. לכל-אחד זה יכול לבוא באדרת אחרת, זה יכול להיות ערבוב של אשמה ותסכול, ייאוש, כעס, מלנכוליה, חרדה; זה יכול להיות סימפטום של לחץ מסיבי (הפרעת הסתגלות דכאונית), ועוד דברים אחרים.
שואל השאלה:
ואיך להגיד את זה להורים שלי ? זה טיפה מוזר לא ?
"אני חושבת שאני בדיכאון "?
אנונימית
הייתי מציע לך ללכת ליועצ/ת ביה"ס אבל כבר לא הכי רלוונטי; אני חושב שעדיף שתגידי שאת מרגישה גרוע נפשית ושהיית רוצה לדבר עם גורם מקצועי.
רק פסיכיאטר יכול לענות לך על זה.
מבחינתי דיכאון זו תחושת ריקנות תהומית וחוסר משמעות, כל השאר זה "תופעות הלוואי".
זה יכול להיות סתם מוד כזה או גיל ההתבגרות, לפני שאת מחליטה לכי לאבחון
שואל השאלה:
אם מישהו ראה the society אז אני כמו הארי כשהוא תמיד היה במיטה ולא היה לו כוח לכלום
אנונימית