תגידו זה הגיוני שאני כותבת ובקושי יש לי מחסומי כתיבה?

כן, זה טוב מאוד אפילו.

כן יש לך מוח פורה

כן. מקנא בך.

כן, גם אני הייתי ככה פעם

שואל השאלה:
אם אתם רוצים אני יכולה לגלות לכם את הסוד.

פליז
אני במחסום כתיבה מיליון שנה

שואל השאלה:
סבבה.

הסוד שלי מחולק ל-5 חלקים:

הקשבה- זה הדבר הכי הכי חשוב. הקשבה זה אומר תשומת לב מלאה להכל
שיחות של אנשים, ריחות, צלילים, דברים בסביבה. פשוט לשים לב. אני לא יכולה לספור כמה פעמים מצאתי רעיון לשיר, רק כי הקשבתי למה שאנשים סביבי אומרים, או שקראתי בספר ומשפט תפס לי את העיניים.
סקרנות- זה אומר לשאול שאלות, להתעניין, לחקור. לא מסובך מדי. זה שימוש בדימיון.
"מה יקרה אם...?" וכל השאלות האלה. אף פעם אל תפסיקו לשאול.
שעמום- זה נכון לא רק לכתיבה, אלא לכל פעילות יצירתית. הכוונה היא פשוט לא להעסיק את המוח בכל דקה פנויה. ברגע שנהיה משעממם- המוח מתחיל להמציא סיפורים. אם אין תעסוקה, אז המוח ימצא תעסוקה. שעמום זה דבר הכרחי. הרגע הזה שלא עושים כלום.
התמדה.- כמו בכל דבר אחר- אין כמו הרגלים. ברגע שמתרגלים לכתוב בקביעות, העניין נעשה הרבה יותר פשוט.
אמונה עצמית- בן אדם שלא מאמין שהוא יכול לעשות משהו. באמת לא יכול לעשות אותו.
זה הדבר הכי חשוב. להאמין שיש את היכולת.
לפעמים הבעיה היא שאתה אומר לעצמך "אני לא יודע לכתוב." "יש לי מחסום כתיבה."
ושינוי קטן במילים עושה את כל ההבדל.


אם משלבים את כל אלה ביחד, מובטח ב-100% שכשיש מחסום אז קל מאוד להתגבר עליו.

אבל מה זה אומר? זה לא הכי מובן.

וזה לא הגיוני, אבל זה דבר טוב :)

שואל השאלה:
אני אסביר את זה מחר כי אני חייבת ללכת לישון.

וזה לא שאין לי בכלל בכלל, יש לי. פשוט ברמה די נמוכה.