6 תשובות
אני לא חושבת, לדעתי זו תקופה רעה (עברתי משהו דומה), אבל אם לדעתך זה לא יפסיק בקרוב הייתי הולכת לאבחן את זה..
יכול להיות, ממליץ לך לפנות לפסיכולוג אם את באמת חושבת שאת מדוכאת, אי אפשר לאבחן את עצמך.
את פשוט לא משחררת ממנו.
הגוף שלך מרגיש שאת מוטרדת ממשהו והוא רומז לך להפסיק להיות מוטרדת מהדבר הזה.
אגב,תרגישי טוב.
אם באלך לדבר על כל דבר אני פה תמיד :)
הגוף שלך מרגיש שאת מוטרדת ממשהו והוא רומז לך להפסיק להיות מוטרדת מהדבר הזה.
אגב,תרגישי טוב.
אם באלך לדבר על כל דבר אני פה תמיד :)
תשמעי...את ממש נשמעת מתוקה... צנועה ומדהימה. אם לא היית מציינת את הגיל הייתי חושבת שאת הרבה יותר גדולה... לגבי חבר שלך... ברור לך שאת צריכה להפסיק לדבר איתו נכון? דבר שני... המפתח לאושר הוא להיות שמחה עכשיו, לא כשתעברי את הניתוח, לא כשתקבלי את הציון הטוב הזה במבחן שאת מתכוננת המון בשבילו, לא כשחבר שלך יתחיל לאהוב אותך, לא כשתסיימי בצפר, לא בעוד שנה ולא מחר, אלא עכשיו. תפנימי את זה, אני יודעת שזה קשה, אבל השקעה תמיד משתלמת בסוף... שולחת לך המון המון חוזקה ואהבה, אני מאמינה בך! ובכל ילד וילדה שנמצאים במצב קשה!
זה לא הקשיים שהחיים נותנים לך, זה איך שאת מתמודדת איתם
זה לא הקשיים שהחיים נותנים לך, זה איך שאת מתמודדת איתם
תדברי עם ההורים שלך ותחליטו אם לפנות לפסיכולוג או לא
*אם את רוצה לדבר או משהו אני תמיד פה
באותו הנושא: