למה זה בסדר ומכבד להגיד שאלוהים קיים וזה לא בסדר ולא מכבד להגיד שהוא לא?

כפיה דתית!

אין כאן שום קשר לכבוד.

אני חושבת שזה פשוט בגלל הרוב או בגלל ההרגל שיש יותר אנשים מאמינים מאשר אלה שלא מאמינים

כי ככה בא לי

צביעות. לפתיתי השלג המיוחדים כאן כואב כשנוגעים בציפור הנפש שלהם ומעזים לנסות לערער את הנחות היסוד והמחשבות שלהם.

מה זה "למה זה בסדר להגיד שאלוקים קיים"?
כי זאת האמת. תפקידנו כיהודים לפרסם שת שמו של הקב"ה בעולם, בשביל זה הוא בחר בנו. בטח ובטח שחלילה לנו לפפרו בו יתברך, הרי זה להיות כפוי טובה למי שברא אותנו.
"עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי - תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ, (ישעיה מג, כא).

רש"י:
"עם זו יצרתי לי" - למען תהלתי יספרו

מצודת דוד
"יצרתי לי" - יצרתים לי לעם למען יספרו תהלתי

מלבי"ם
"עם זו", שהוא העם אשר עבורם פעלתי כל זאת, העם אשר רק עבור זו "יצרתם לי" שנוצרו להלל יה, כ"ש כי המה "תהלתי יספרו", ובשגם כי הם לא לבד יכבדוני, רק גם יספרו תהלתי, כי הם ישיגו התועלת הנמשך להם ממעשי. ואז ידעתי כי ישראל יכירו וידעו ויהללו ויספרו מעשי ה' ונפלאותיו: