אני בדיכאון (אני חושבת. אני לא מאובחנת.) ומצד אחד אני שונאת את זה אבל מצד שני אני ממש אוהבת להיות ככה ולא רוצה להשתנות

זה הגיוני גם אני הייתי ככה עד שהבנתי שזה פוגע בי

שואל השאלה:
זה לא שאני אוהבת את זה
פשוט לא אכפת לי להיות ככה
בתכלס לא אכפת לי מכלום כבר
אני לא ככ יודעת להסביר

את אוהבת לסבול בכל דקה ודקה בחיים שלך?
את אוהבת תמיד להיות פסימית ולא לרצות לחיות?

אם את באמת בדיכאון, זאת מחלה
זה לא שונה מסרטן, רק שהנזק הוא נפשי