14 תשובות
את יכולה לנסות לדבר עם ארגון סהר
שואל השאלה:
ניסיתי, לא עזר^
הם רק חוזרים על מה שאני אומרת ולוקח להם שנים לכתוב הודעה עם שתי מילים.
אנונימית
הייתי אומרת לך לדבר עם יועצת בבית ספר רק הבעיה שהיא תשלח אותך לטיפולים וידחפו לך כדורים.
שואל השאלה:
אם טיפולים וכדורים יעזרו לי אני בעד.^
אני לא יכולה כבר לסבול את זה. קשה לי ככ לחיות.
אנונימית
כדורים לא עוזרים, מניסיון...
ניסית לשתף מישהו מהמשפחה?
שואל השאלה:
כמו שכבר כתבתי, כן, את אמא שלי, זה לא עזר.^
אנונימית
התכוונתי לשתף מישהו שיסביר לאמא שלך את המצב שתתייחס אליו בצורה טובה ותבין
שואל השאלה:
לא^
אין לי את מי...
אנונימית
אולי היא לא הבינה כמה שזה רציני ...
כדורים משפיעים שונה על כל אדם, ככה שאל תקחי עצות מאחרים לגבי כדורים.
בכל מקרה, תנסי לדבר עם אמא שלך שוב, תסבירי לה שזה ממש רציני ואת כבר נשברת ולא מסוגלת יותר, אם זה לא עובד..
את יכולה לפנות לקרוב משפחה?
לבקש ממנו שיגיד לאמא שלך, אולי ככה אמא שלך תבין כמה העניין רציני?
תמצאי לך בנ(י)אדם שיעודד(ו) אותך בחיים האלה, משפחה רחוקה/קרובה , חברים חדשים, מסגרת חדשה וכו..
אולי חוג כלשהו או ללכת למפגשים מסויימים שסובבים סביב נושאים שמעניינים אותך?

מה שאני בא להציע זה שהדרך הכי ישרה (מהנסיון שלי) לצאת מהדיכאון זה לא לחשוב עליו יותר מידי ופשוט לחיות.
תמצאי לך תחביבים חדשים, בישול, ציור, מוזיקה, ספורט..
אני בתור עצלן רציני תמיד מוצא את המוטיבציה לעשות משהו שאני אוהב (לבשל ולשחק במחשב) וזה ממש עוזר לי לא להיות מדוכא.
העיקר שלא תפתחי התמכרויות כדרך לברוח מדיכאון כי זה רק יחמיר את המצב ואת לא רוצה.

אני פה בשבילך אם את צריכה כל דבר או סתם לדבר 3>
אם אין אף אחד מהמשפחה שיכול לעזור לך, וגם עמותות לא אז כנראה שאין לך פיתרון. הדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה לעבוד על זה לבד. ולגבי כדורים- זה רק יעשה לך את הדיכאון יותר גרוע. תנסי לבקש עזרה שוב מכל אחד שאת סומכת עליו גם בבצפר תשאלי למי אפשר לפנות.
אנונימית
את מוזמנת לפרטי
ולפרוק ולדבר חח
אני סחבתי חמש שנים דיכאון ורק אחרי שהגיע משטרה ההורים שלי הבינו את המצב
תפני למישהו מבחוץ כשההורים שלך יראו שעוד אנשים יודעים על זה הם לא יוכלו להזניח
אנונימית