אם אלוקים מוחל על הכל...אז אנשים יכולים לבוא במחשבה של אני יכול גם לרצוח אבל אחרי זה אלוקים יסלח אז בסדר..מה אתם חושבים

לא הוא לא סולח לרצח הכי גדול הוא סולח לחטא הכי גדול אם זה שעשו עליו את זה סולח

הוא סולח לדברים שלא קרו בכוונה או שכן אבל לא במטרה של אני אעשה את זה וה יסלח לי

לא, זה לא עובד ככה. ה' מוחל רק לבן אדם שעושה תשובה מלאה, אמיתית, מכל הלב. בן אדם שאומר "אחטא, אעשה תשובה, אחטא שנית, שוב אחזור בתשובה" וכן הלאה, לא מקבל מחילה. בן אדם שעושה דבר כזה, לא מוחלים לו בשמים ואפילו עושה חטא. אבל אם בן אדם עושה תשובה אמיתית, עם כוונה אמיתית להפסיק לחטוא - ימחלו לו ולא יזכירו לו דבר. ואם בכל זאת נפל, בטעות, ויעשה תשובה - כן ימחלו לו, כל עוד הוא באמת ניסה, והוא באמת מתחרט על זה. אבל אי אפשר לבוא בגישה שציינת כי על זה אין מחילה.

^מה הקשר? השאלה הייתה על הדת...?
וגם אם לא, יש לי את זכות הביטוי בדיוק כמוך. את לא יכולה לאסור עליי את זה.
אם זה לא נעים לך, תצאי מהשאלה.

שואל השאלה:
מה..לא נעים לך אז עופי מהשאלה

המחילה יכולה להינתן רק למי שפתוח לקבל אותה. וישנם כמה שלבים שעל האדם לעמוד בהם כדי להגיע למצב של פתיחות לקבלת המחילה.
עיקרי שלבי התשובה הם:
הפסקת ביצוע החטאים, הבעת צער וחרטה על עשייתם וקבלה עתידית שלא לחזור ולעשותם.

אי אפשר לזייף את התהליך שיש לעבור. אי אפשר לזייף חרטה אמתית. חרטה אמתית היא ההפך מהרצון לחטוא. רק כאשר יש רצון אמתי לא לחטוא אפשר להגיע לחרטה. לכן אי אפשר להגיע לחרטה אמתית מתוך רצון לחטוא.

בורא עולם יודע הכל. כל מעשיו של האדם גלויים לפניו, כל רצונותיו של האדם גלויים בפניו וכל חייו של האדם גלויים לפניו. ישר והפוך, לפני ואחרי.
לכן הוא יודע האם האדם הפסיק באמת לחטוא, האם הוא מתחרט באמת ובתמים על ביצוע החטא, מהי כוונתו האמתית ומה יעשה גם בעתיד.
כאשר מגיעה העת לעמוד לדין אמת הכל נלקח בחשבון.

תודה רבה!

בנוסף לתשובה המדהימה שנכתבה מעליי, חשוב לי לציין עוד משהו:
יש פעמים שבן אדם מבקש סליחה מחברו ושומעים בטון דיבור שלו שזה לא אמיתי, שהוא לא מתכוון לזה. ככה גם כאן. ה' הוא אבא שלנו והוא יודע מתי אנחנו באמת מתנצלים ומתי לא. ואם נעשה תשובה כמו שצריך (כנפי שפורט מעליי באופן מדהים), רק אז הוא יסלח לנו

מסכימה עם שמח לעזור! :)
רק מוסיפה עליו.
חזרה בתשובה זה בעצם חרטה על העבירה, וידוי בפה בפני הקב"ה, וקבלה לעתיד לא לעשות את העבירה יותר.

אם אדם עושה עבירה ואומר שיחזור בתשובה אחר כך הוא בעצם לאחר המעשה לא מתחרט על המעשה שעשה, כך שאין מחילה.
אבל אם אדם אמר כך ובאמת הבין שהאמרה שלו "אני אעשה עבירה ואחזור בתשובה אחר כך" שגויה והוא מתחרט עליה באמת מכל הלב, ועל העבירות שעשה בעקבות אמירה זו, ועושה את התהליך של החזרה בתשובה שרשמתי קודם, אז ה' יכול לסלוח.