אני חושבת שאני מפתחת דיכאון

אנחנו לא פסיכולוגים ולא יכולים לאבחן שום דבר, אם את חושדת את יכולה ללכת לפסיכולוג

אנחנו לא יכולים לאבחן אותך יקירה, לכי לפסיכולוג/ית. הדבר היחידי שאני כן יכולה להגיד לך, הוא שהייתי בדיוק אותו דבר כמו שאת מתארת בשנת לימודים הקודמת, ועכשיו הכל ממש השתפר ואני לא מרגישה ככה יותר.

שואל השאלה:
אבל אמא שלי תתחרפן מזה, אני פשוט רוצה להתייעץ עם אנשים, בטוח יש פה כאלה שמבינים בזה כי הם בעצמם בדיכאון /היו..

תקשיבי אני מבינה אבל אני אומרת לך אל תסמכי על אנשים מהאינטרנט בקטעים כאלה, זה לא שהם לא מבינים פשוט את רואה את עצמך דרך הרגשות ופסיכולוגית יכולה לראות איך את מתנהגת במציאות דרך המסך אנחנו לא יכולים לדעת באמת וסתם להפחיד אותך

אני הייתי בסוג של דיכאון, הרגשתי כאילו שאני כלואה בתוך בועה, מנותקת מהעולם. רק רציתי שהכל יעבור, שום דבר לא היה נראה לי חשוב ותמיד הרגשתי כאילו שאני הולכת לבכות (גם בכיתי מלא). להיות בדיכאון זה דבר נורא, אבל אני הבנתי את זה רק אחרי שחזרתי להיות מאושרת.
מנסיוני, כדאי לך לקחת הפסקה מהכל, ללכת לאיזשהו מקום שאת אוהבת, שעושה אותך מאושרת, לחשוב מחשבות שמחות כמה שאת יכולה, לעזור לאנשים ולפתוח דף חדש. אל תתני לדיכאון להשטלת עלייך, כי נורא קשה לצאת מזה, תדברי על זה עם עמא שלך ועם חברים, כי אני מתחרטת על שלא עשיתי את זה.
ודרך אגב, פסיכולוגים זה חרא, הם סתם אומרים שהם מבינים אבל לי זה בכלל לא עזר.

היי אנונימית מה שלומך?
אני קוראת את מה שאת כותבת ואת מתארת פה רגשות מאוד לא פשוטים. האם שיתפת מישהו במה שאת עוברת? כמה זמן את מרגישה את הרגשות הללו?
אני מיה ואני מתנדבת בתוכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער אונליין, אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב איתי, ושנחשוב יחד מה מתאים לך ולמה את זקוקה.
או במייל- [email protected] אנחנו יכולות להמשיך להתכתב כאן, באינסטגרם שלנו- nayedet.digital
,