אני יודעת שאני צריכה לפנות לטיפול מקצועי כבר חצי שנה.. לבקש לראות פסיכיאטר אבל אני מפחדת מהסטיגמה של זה

לכי לפסיכיאטר פרטי.

היום יש לעניין הרבה יותר מודעות וכבר הרבה פחות נותנים לזה יחס מיוחד

שואל השאלה:
פסיכיאטר פרטי יקר בטירוף.. מגיע לאיזה 500 שח פגישה

אף אחד לא ידע.
הבעייה לא תפתר , אם לא תלכי.
הוא האדם המתאים והמקצועי לעזור לך - אין בכך בושה .
כשאת נתקעת בדחיית העניין בגלל תירוצים- את מזיקה לעצמך.
לא מגיע לך להרגיש טוב?

אנונימית יקרה, נראה כי העומס והנטל בידיעה שאת זקוקה לטיפול מקצועי ראוי אך בלי יכולת ממשית להצליח לפנות לעזרה זו, משאירים אותך לבד בסערה בלב ים הרגשות איתם את מתמודדת, ואולי את מרגישה שאת טובעת- ממש כמו בתמונה המלווה את כותרת הפוסט..
נשמע שאת נמצאת בהרבה דילמות וחששות לגבי התחלת הטיפול, מה הוא כולל וכיצד הסביבה שלך תגיב לכך שאת מטופלת אצל פסיכיאטר, ואולי החששות האלה מחניקות אותך, מעיקות עלייך ומעמיסות אף יותר, עד שאת מרגישה כאילו אין מוצא..
אך למרות זאת, נראה שאת רוצה למצוא את המוצא, את הדרך להינצל, להיאחז בחבל הצלה שיוכל להרחיק אותך מהסערה ולהוביל אותך לחוף מבטחים.. חבל ההצלה הזה- טיפול פסיכיאטרי מקצועי- לא חייב להיות יקר, ויכול להיעשות דרך קופת החולים בה את חברה: מבקשים מרופא המשפחה הפנייה למרפאת בריאות הנפש של קופת החולים וקבלת טופס 17.
בנוסף, אני רוצה להזמין אותך לצ'אט של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) בה אני מתנדבת. הצ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, ודרכו אפשר להתכתב עם אחד ממתנדבי סה"ר, לספר ולשתף במה שעובר עלייך. אם תרצי, נשמח לשמוע ממך, להיות לך לאוזן קשבת ולנסות לחשוב ביחד על דרכים להקל.
הצ'אט פעיל כל יום מלבד שישי בשעות 21:00-00:00, בלינק המצורף למטה.
שלך,
מתנדבת סה"ר

בואי נתחיל מזה שאין שום בושה ללכת לפסיכיאטר כמו שאין בושה ללכת לרופא משפחה כשכואבת לך הבטן. אנחנו בני אדם זה הגיוני שיהיו לנו בעיות וצריך לטפל בהם.
תלכי לראות פסיכיאטר, המוני אנשים הולכים, את לגמרי לא היחידה ולא רק פסיכיאטרים הם לא רק ל"חולי נפש". זה לא יפגע לך בעבודה שתנסי ללכת אליה ולהתקבל אליה כי זה לא כזה משנה, לא שואלים על זה וזה עדיף שתטפלי אם יש משהו שמפריע לך מאשר שתהיי תקועה עם הבעיה הזאת.