אנשים שחזרו בשאלה...ארוך בטירוף אבל לבטים קשים

אני לא מאמינה אבל אני רוצה אורח חיים דתי.
הדת מלאה בעקרונות ואידיאולוגיה שאני מעריצה ,האופן שבו האדם המבוזה הוא זה חסר הערכים שהוא עבד ליצרו ותאוותיו שלא יכול להתגבר על עצמו, שכל מה שמוליך אותו בעולם זו האונה האמוציונלית שזועקת שבאלי כאן ועכשיו אז ע"י התעלמות גורפת מהפן הרציונלי רצים באופן ממושך ובלתי פוסק אחרי סיפוק המשחרר דופמין ואדרנלין זמנית.
כל מהות האדם בעולם היא להנות אמר הרמחל,הוא התכוון שמהות האדם היא להנות מזיו שכינתו של הבורא-התקרבות לאידיאל,ניתן לפסק את מאמרו באופן שונה המבטאת כי מהות האדם היא להנות ואדם חסר עקרונות משייך את הנאתו להנאה זמנית שתפיק הורמוני דופמין וסרטונין...
אני לא מאמינה אבל אני מאמינה בגישה של התבטלות לאידיאל ,בגישה של רדיפה אחרי האמת וביטול זמני של רצונות ארציים למול המטרה העליונה .
אני לא מאמינה אבל אני יודעת שקשה מאוד ליישם את הרדיפה אחר אידיאל כשאין שם אף אחד שיפקח,אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו בלעו אה ,לא אני אמרתי ...וכמה שזה נכון ,תלמידו של סוקרטוס כבר ציין כי כל המוסמכות הבסיסיות של איסור רצח גניבה וניאוף אינן כפופות להיגיון הבריא אלא קיימות רק בשביל להצליח לקיים חיי חברה ממושכים,מובן שהאדם החכם שלא טמוע בו הצורך לחברה נודד ממקום למקום ומבחינת מוסריות אין לו שום עניין לא לרצוח,לגנוב,לנאוף וכדו.
לכן ברור כי התמסרות לאידיאל עד כדי ביטול הרצונות האישיים ללא שום מפקח ואסמכתא עליונה, כרוכים במאמץ אינסופי ומתמשך למשך כל חיי העולם הזה ,כי אל יסמוך אדם על עצמו עד יום מותו, תקף לכל היבט .
אני לא יכולה להיות נאיבית ולומר שבמידה ואתה מאמין מיד עקרונותיך הם נר לרגלי ,אבל סטטיסטית הסיכויים של ההתבטלות לאידיאל ,גבוהים יותר .
לכן אני נקרעת בין העולמות,בין האונות.
מה לעשות? להשאר כפופה לעולם בו מרבית העקרונות מתיישבים עם הבנתי וכך להבטיח את רדיפתי אותם למשך כך חיי ע"י דבקות בסביבה ואמונה דתית
או שמא לפנות מן הדרך ,לחיות אני לעצמי עם עקרונות ומשמעות שאני אמציא לעצמי כי אלמלא הדת אין שום משמעות בעולם אלמלא ליצור אחת,אפשר לומר כי המשמעות של החיים האלו היא ליצור משמעות,אך זה כמובן ,שגוי.
דה פאק איז גואינג און