מה אתם אומרים, איך הכתיבה ובת כמה הייתם חושבים מי שכתבה את זה?

אני אוהבת אותך.
אני לא מאמינה שאני אומרת לך את זה אבל סוף סוף תפסתי את האומץ להגיד לך את זה, אני לא יודעת איך תגיב אחרי כל מה שעברנו, אחרי כל הבכי הריבים, הצחוקים והמבטים, כבר כל כך הרבה זמן שלא דיברנו, אתה לא יודע כמה אתה חסר לי, כמה אני מתגעגעת לימים שבהם היינו מדברים בלי הפסקה והיינו מתגנבים בלילה רק בשביל נשיקה אחת, שבסוף הפכה לשיחה שלמה עד השעות הקטנות של הלילה.
אני מתגעגעת לימים שבהם היינו יושבים ליד המדורה עם החברים, היית מנגן בגיטרה שלך שיר אהבה ישן בשבילי ומסתכל עליי כאילו רק אנחנו בעולם הזה, חבל שזה כבר לא ככה יותר והתפצלנו לדרכים שונות, מה לא הייתי עושה עכשיו בשביל עוד נשיקה אחת ממך, עוד פעם שתגיד לי שאנחנו לנצח, ששום דבר לא יכול לנצח אותנו, עוד פעם אחרונה שנסתכל בעיניים אחד של השני שעות ולחייך, עוד פעם.... טוב, על מי אני עובדת, הפעמים האלה לא יקרו בחיים, שנינו "המשכנו הלאה", ואני צריכה להתרגל לזה שאני כבר לא אראה אותך כל יום שאני מתעוררת בבוקר ולא הארוחת בוקר שלפעמים אתה מביא לי למיטה, אבל עדיין, אני תמיד אזכור אותך ויהיה לך מקום שמור אצלי בלב, אחרי הכל, אתה האהבה הראשונה שלי.