אשמח לשמוע דעה לגבי מה שכתבתי- קטע קצר:)

שחור לבן.
יופי נשי שנעלם בין הצללים,
פאות, מטפחות, חסרות אופי.
מכונה להולדת ילדים.
אני אשמה כי אני אישה.
אסור לי לשיר, אסור לי לצעוק, אסור לי להבליט את הירכיים היפהפיות שלי.
אסור לי.
אני צריכה להיות, אמא, אישה, ורעיה טובה.
זה ייעודי בחיים.
כך אלוהים פסק.
בעולם שבו אני עוד חייה, אני אחליט אם הוא יהפוך לגיהנום או לגן עדן.
בעולם הבא אלוהים יפסוק.
אבל לא היום, היום אני אישה חזקה.
היום אני אישה עצמאית שבוחרת לעצמה מה ללבוש ומה לומר.
היום אני כבר לא חלק מהשחור לבן.