הפרעת אכילת בינג או אכילה כפייתית, היא הפרעת אכילה אמיתית? כאילו זה באמת בעיה?

כן

הנה פוסט שמסביר את זה

כן

כן

אנונימית יקרה,
אני לא יודעת מדוע את כותבת את השאלה; אולי את מרגישה שאת אוכלת באופן כפייתי, אולי את פשוט סקרנית, יתכן שאת מכירה מישהי או מישהו שהרגלי האכילה שלהם מדאיגים אותך...

אכילה בכמויות שהגוף לא בהכרח צריך יכולה לנבוע מהמון סיבות כמו שעמום, עייפות, וכמובן שגם סיבות רגשיות, והיא הופכת לבעיה כשהיא מפריעה לחיים של מי שסובל ממנה. יתכן שאותו אדם מרגיש שהוא אחוז בדיבוק כמעט, שמשהו בו דוחף אותו או אותה לאכול עוד ועוד מעבר לשובע, כדי להשביע איזשהו חלל כואב בתוכו\בתוכה שמשווע להתמלא, אך לא מאוכל... אחד אולי אוכל כדי לא לחשוב על משהו, אחרת נמנעת מלהרגיש משהו שקשה מדי לשאת, ואולי זו בכלל סיבה אחרת... יתכן שאכילה כזו מלווה אחר כך באשמה או בושה על כך שאכלתי יותר מדי, אולי אפילו בכעס או סלידה עצמית, תחושות שודאי מתיש לשאת ומתסכל להתעמת מולן שוב ושוב...

יקרה, אם את או מישהו קרוב לך סובל מהרגלי האכילה שלו, יתכן שלדבר על כך יכול להועיל. זה יכול להיות עם אדם קרוב שיש לך בו אמון, וזה יכול להיות עם איש מקצוע שיוכל לעזור ולהבין מה מעורר את הצורך באכילה...

אני רוצה להציע לך גם לפנות אלינו, לעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת, בה אני מתנדבת. אני ומתנדבים כמוני מפעילים צ'אט אנונימי לחלוטין, בו אפשר לשוחח על הכל, ללא שיפוט, במרחב בטוח ופתוח אם תרצי, תוכלי לעלות לשם ולשוחח איתנו על מה שהוביל אותך לכתוב פה את השאלה הזו, ונוכל להיות לך לאוזן קשבת ולכתף תומכת...

מוזמנת כשתצטרכי,
אנחנו פה בכל יום:
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00
שלך, מתנדבת סה"ר

כן זאת הפרעה אמיתית לגמרי