פריקה.. אני אשמח אם תכנסו.

זה יישמע לך רע, אבל באמת שהכל בראש
אם תחשבי ככה אז יהיה ככה, כי ככה העולם שלנו עובד
לעומת זאת אם תנסי לבלוט ולדבר ברמת ביטחון עם מישהו אז יראו אותך
כי ברור שלא ישימו לב אלייך אם מראש תחליטי שאת ככה
בהצלחה אהובה

הרבה פעמים קרה לי שהזדהתי איתך..
אם את רוצה אני פה ואנחנו יכולות לדבר תמיד :) את האמת גם אני צריכה מישהי לדבר איתה אני בץקופה פחות טובה

שואל השאלה:
אבל את לא מבינה..
אני לא מסוגלת להסתכל על אנשים, יש לי חרדה חברתית.
לדוגמה כשמנדבים אותי להקריא את התשובה שלי בש.ב, אני מרגישה חוסר נוחות, ואני אתחיל לרעוד ולהזיע ולהיות ככ פריקית.

היי אהובה 3>
מזדהה עם חלק מהדברים שאת אמרת, הייתה לי תקופה שהייתי במחשבה של "אני לא צריכה אף אחד" וזה לא החזיק הרבה זמן :/
אני שונאת אירועים חברתיים כמו ערבי כיתה וכו' כי אני פשוט לא מרגישה לא שייכת, כולם צוחקים ומדברים ואני בדרך כלל בצד מנסה להתעלם מהרעש הצורם של המוזיקה.
אני רוצה שתביני שאת לא לבד, באמת יש הרבה בני נוער שמרגישים ככה וחווים בדיוק את מה שאת חווה, מרגישים כאילו לאף אחד לא אכפת מהם והם מרגישים כמו כלום.
את צריכה לשבור את המחסום הזה, אומנם אנחנו לא מכירות אבל מהצורה שאת מתבטאת את נשמעת באמת אדם מדהים שיכול להחזיק חברות טובה ומשמעות את רק צריכה דחיפה קטנה.
עוד מעט חוזרים ללימודים, אני יודעת שזה יהיה קשה לך אבל אני רוצה שתנסי להכיר אדם אחד. אפילו אם זה יהיה במקרה, שיהיה לך מישהו לדבר איתו והוא יבין אותך.
בהצלחה :) אם את צריכה מישהו לדבר איתו אני פה בשבילך 3>

תקשיבי, זה לא נורמלי מה שאת מרגישה אבל זה לגיטימי לגמרי, היום יותר ויותר ילדים מרגישים כמוך, יותר קל לפתח בעיות חברתיות כי אנשים פחות נחשפים להיכרויות אישיות כבר מגיל קטן. אז דבר ראשון את לא לוזרית, רק מתקשה בסיטואציות חברתיות, וזה לא דבר שאי אפשר להשתפר בו ולקבל ביטחון.
הדבר הראשון שאני מציע לעשות הוא לנסות לדבר על זה, את לא חייבת לדבר על זה עם ההורים שלך אם את לא מרגישה בנוח, למרות שאיתם זה הכי רצוי, אבל אם יש לך אח/אחות גדול/ה אז זאת גם אפשרות. בנוסף אני מציע לך לנסות להיחשף ליותר סיטואציות חברתיות, לא בהכרח בבית הספר, את יכולה לפתח תחומי עניין שונים כמו ללכת לחוג שירה/ריקוד/נגינה/ציור וכדומה. כך תכירי אנשים עם תחומי עניין דומים לשלך, זה יקל על התחלה של שיחה ולאט לאט את תרגישי יותר בנוח ליצור קשרים.
את עדיין ילדה אז אני מציע לך לא לאבד תקווה, יש עוד המון לפנייך ואני בטוח שאת יכולה להתגבר על החרדה החברתית שאת מרגישה, וזה גם לא מביך לפנות לעזרה מקצועית אם את לא מצליחה להתגבר על זה לבדך.
בכל מקרה אני מקווה שתצליחי להתמודד עם הבעיה ואם את זקוקה לעזרה נוספת אני אשמח לעזור.
בהצלחה !

אני לגמרי מזדהה את פשוט צריכה להיקשר למישהי אחת ותבקשי שהיא תכיר לך את החברות שלה