8 תשובות
דבר ראשון תרגעי. את לא בדיכאון, דיכאון זו תקופה של כמה שבועות רצופים לפחות של התנהגות אובדנית בצירוף שאר התסמינים שהזכרת, שינה/חוסר שינה, חוסר תאבון/תאבון מוגבר וכו.
לגבי אמא שלך, אני מניחה שפשוטתצטרכי להתמודד עם זה. אם היא לא מתכוונת לעשות הפלה, אז תצטרכי להתמודד עם העובדה שעומד להיות לך אח/ות קטנים ואת עוד תלמדי לאהוב אותם עם הזמן.
שואל השאלה:
אני לא רוצה ללמוד לאהוב אותו/אותה
אנונימית
שואל השאלה:
ואני מפחדת שמתפתח לי משהו כמו דיכאון כי גם לאמא שלי הייתה שנה (שהייתי בכיתה א) שהיא הייתה כל השנה במיטה ולא יצאה מהבית
אנונימית
אם תחשבי על זה זה בטוח יקרה. במקום לשקוע בעצבות הזאת, תנסי לשמוח- ילדים אמורים להיות שמחה, וגם אם הילד המסוים הזה לא רצוי בעינייך, יכול להיות שבתוך תוכה אמא שלך שמחה לילד נוסף. מציעה לך להרים את עצמך, לצאת החוצה להליכה ארוכה ולחזור הביתה למקלחת קרה. זה יגרום לך להרגיש יותר טוב
שואל השאלה:
אני לא רוצה לצאת אני רוצה להמשיך לבכות ואני לא רוצה להמשיך לבכות אני רוצה לצאת
אנונימית
לבכות לא יועיל לך בכלום, אני בטוחה שאמא שלך כבר מרגישה מספיק רע להפיל על כולכם פצצה כזאת ואין צורך להרע את זה. פשוט תרימי את עצמך ותצאי לעשות משהו
שואל השאלה:
היא לא אמרה לי... גיליתי בטעות... ואני היחידה שיודעת
אנונימית
אז חכי, אולי היא עוד תעשה עם זה משהו. בינתיים תפסיקי להטריד את עצמך בזה, זו הבעיה שלה והיא תטפל בה.