יש פה עוד מישהו שמרגיש בזמן האחרון שבדיוק שהחיים שלו עומדים להסתדר אלוהים אומר לו חח סתם לא באמת הנה עוד שיט לחיים שלך

לע אני כבר רגילה להתאכזב אז אני במצב שכבר לא אכפת לי

גם אני ובסוף רק אכזבות
מה הטעם לאופטי יות אם בסוף אכזבה

זה בעקרון כל רגע בחיים שלי

זה פשוט אני

האמת שגם אצלי זה ככה אבל יותר מוזר זה כאילו כל החיים שלי מסביבי משתפרים מבחינת לימודים חברות כושר ושעמום אבל איבדתי את כל הרגשות שלי ואני כבר לא שמחה ולא עצובה כמו דיכאון רק בלי הקטע של המחשבות האובדניות וזה

שואל השאלה:
איך אתם מתמודדים אני כבר נחנקת רצח ולכל החברים שבסביבה שלי יש תקופה ממש טובה בחיים ואני מרגישה שאין מי שיבין אותי עכשיו