בזמן האחרון אני מרגישה עייפות נפשית אני בדיכאון מה לעשות?

אני יודעת כמה זה קשה להרים את עצמך לגמרי לבד כשאת בעצבות, מרירות, דיכאון
זה נראה כאילו הכל מתמוטט עליך בבום וקשה לך לצאת מזה ואין מי שבאמת יעזור לך הרגשה שאת מתמודדת עם כל זה לבד ורק את יכולה לעזור לעצמך..
בנאדם מסוגל להתבודד שעות, ללמוד שעות, להיות ער למשך כל הלילה.. אבל להגיע לשמחה אמיתית זה קשה יותר מהכל.
לאסוף חתיכה אחרי חתיכה של עצמך..
תקומי שטפי פנים תביני שזו רק תקופה שתעבור והכל יהיה בסדר אל תתני לזה לשבור אותך את מסוגלת לחזור לעצמך זה קיים בך רק שאת במאבקי כוחות עם כל מה שעובר עליך וחושבת שאין שום דרך להחזיר את עצמך למה שהיית לפני כל זה. יש דרך והדרך הזאת תלוייה בך.
אם את צריכה משהו או כל דבר אחר את מוזמנת לפרטי.

אם זה לא מאובחן לא אומרים שאת בדיכאון

דיכאון לא חייב להיות מאובחן אני הייתי בדיכאון
בנאדם לפעמים מרגיש דיכאון בכך שהוא עצוב שהמצב רוח שלו לא הכי טוב והוא פשוט מרגיש שבא לו רק לישון ויש דיכאון מאובחן שזה עם כדורים והכל
אני מכירה ילדה שהיה לה מאובחן וזה ממש שונה מדיכאון רגיל

כן הוא כן כי זאת מחלה נפשית לכל דבר וצריך פסיכיאטר או פסיכולוג שלמד ואשכרה מבין ויודע ולא ילדה בת 23 שמאבחנת את עצמה ורוצה צומי (לא דיברתי ספיציפית עליך)

13*

אז לא יודעת אם לקרוא לזה דיכאון אני פשוט הרגשתי צורך לישון הרבה הייתי עצובה מאד והמצב רוח שלי היה על הפנים ולא היה לי חשק לכלום. זה בגלל בגידות שעברתי שהביאו אותי לזה אבל זה לא מאובחן

זה תלוי במצב שלה אם זה מאד חמור או לא ואם זה חמור מציעה לה ללכת לפסיכולוג אני לא יודעת בדיוק איך הם עוזרים ואם הם עוזרים בכלל כי אף פעם לא הייתי אצל פסיכולוג אבל יכול להיות שזה יעזור לה אני חושבת

יכול להיות שזה היה דיכאון, יש מצב זה די שכיח, פשוט רק פסיכיאטר יכול לאבחן דיכאון, אני חווה דיכאון כבר 4 שנים ועד לפני חצי שנה לא העזתי להגיד שאני בדיכאון כי לא הייתי מאובחנת, הכל טוב אבל תמיד צריך לקחת בפרופורציות. ולשאלה, תאכלי משהו, תדברי עם ההורים, תעשי משהו שגורם לך ליהנות, צאי להליכה, תזוזי, תסתכלי במראה, את יפה, את ממש יפה, זה הכל בראש שלנו, תנסי לחשוב חיוהי אהובה:)

הפסיכולוגית שלי עוזרת, ובמידה וצריך יש גם טיפול טרופתי

4 שנים??! וואו זה מלא

לי זה חלף די מהר יחסית כי ככל שהזמן עבר אני הפסקתי להרגיש אליו משהו עד שזה נעלם לגמרי אבל בזמן שהייתי במצב רוח הקקה הזה זה הרגשה נוראית

עכשיו אני בתקופה מאוזנת אז זה כזה נחמד כי הבת זוג שלי משכה אותי החוצה ואני סוף סוף מאושרת

אני שמחה בשבילך:)
תקופות הן רק תקופות והן עוברות לא צריך לקחת את הכל כל כך קשה

אין לי חברות בכלל

נסי לדבר עם מישהו או לעשות משהו שיעזור לך להתגבר על הרגשה הזו

היי יקרה,
נשמע שאת עוברת תקופה מבאסת, נראה שאת מרגישה חסרת כוחות, אולי גם קצת תחושה של כבדות, כאילו הצמידו לך משקולות לכל הגוף וכל תנועה דורשת מאמצים מרובים

כמו שכתבו לך בתגובות שלפני, אולי זה באמת תקופה זמנית שתחלוף אך חשוב שלא תשארי עם התחושות לבד, האם שיתפת את ההורים בהרגשתך? אולי כדאי לדבר על מה שעובר עליך עם מישהו שאת סומכת עליו.

בנוסף, אם תרצי לשתף קצת יותר, מזמינה אותך לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) בו אני מתנדבת. אחד המתנדבים יהיה שם בשבילך להקשיב, לתמוך ולנסות לחשוב יחד מה יכול לעזור לך להרגיש טוב יותר.

שלך
מתנדבת סה"ר