זאת התקופה הכי גרועה שלי בחיים..

שלא תיכנסי לדיכאון חלילה!
תנסי להישתל יותר להיתענין בהן ביטחון עצמי זה די הסוד תחשבי איך להעלות אותו מקווה שהכל יהיה טוב!

את האמת אני גם במצב כמו שלך
את מוזמנת לבוא לפרטי ואני אנסה לעזור :]

הייתי וכנראה שאני גם שם. תקשיבי, אני בטוחה שיש לא רק בן אדם אחד שאוהב אותך, אלא יותר.
אני אוהבת אותך, מבלי לדעת מי את, כי אני בטוחה שאת מדהימה. אל תאבדי תקווה אחרי כל תקופה מסרחה באה תקופה טובה.
זה יעבור רק תאזרי כוחות! פה בשבילך אם בא לך לפרוק 3>

אמנ אני יכול להגיד שאצלי זה יותר גרוע אז תתעודדי בזה

היי יקרה
את מתארת מצב שנשמע מאוד מבלבל- כאילו יש בידך הכל, אך בעצם אולי אין לך כלום... ואם הבנתי נכון את מה שכתבת,
התחושות של העצבות והדכדוך שכנראה מציפים אותך, גורמים לך לחוסר נוחות ואולי אפילו לנקיפות מצפון על כך כי אולי לפי תפיסתך,
קיומם של דברים גשמיים כמו בית, כסף, וגם סביבה מתפקדת של משפחה וחברים לא מאפשרים לחוות תחושות של ייאוש או כאב...
יכולה לתאר לעצמי כמה מתסכל זה אולי יכול להיות עבורך, לחוות סערת רגשות בתוכך ואליה מצטרפים גם ביקורת עצמית וביטול רגשות שאת חווה...
יחד עם זאת חשוב לי להגיד שרגשות הם דבר פנימי ולא ברי שליטה, וקיומם של דברים פיזיים או חיים ללא מחסור לא תמיד יצרו אושר או סיפוק... וזה דבר טבעי.
אולי יקרה, הנוקשות שלך כלפי עצמך יוצרת אצלך תחושה שאם מבחוץ הכל מלא ומתפקד אז כך צריך להיות גם בפנים, בנפשך...
נשמע גם שעברת לא מעט חוויות שאולי טלטלו את נפשך, מעברים לסביבה חדשה, התעקלמות, ואפילו ירידה בציונים, גם הם אולי גרמו לך לתחושות של חוסר יציבות, של אובדן שליטה על חייך...
אך למרות כל התשישות שאת בטח מרגישה ואולי ההתפוררות שאת חווה, נדמה שנשמע קולך שרוצה בשינוי, שיש עוד תקווה לקבל עזרה, תמיכה...
האם יקרה, יש מישהו שאת סומכת עליו ומרגישה שיכולה לשתף אותו במה שעובר עליך? שיתוף ברגשות פעמים רבות מאפשר הקלה שמישהו לוקח ממך קצת מהעומס שאת וודאי סוחבת לבדך...
אולי אחד מההורים, יועצת בביה"ס שיכולה המון פעמים להפנות לגורמים רלוונטיים שיכולים לסייע... אולי אפילו לחברה שאת כן בקשר איתה וסומכת עליה...
בנוסף אני רוצה להזמין אותך לפרוק עוד ולשתף אם כמובן תרצי בכך, אצלנו בעמותת סה"ר-סיוע והקשבה ברשת בה אני מתנדבת.
בסה"ר תוכלי לדבר עם מתנדב\ת שלנו לשיחה אנונימית של אחד על אחד ולקבל תמיכה, הקשבה לא שיפוטית ואפילו לחשוב יחד עם המתנדב\ת על דרכי סיוע אפשריים עבורך להתמודד מול הקשיים...
בואי יקרה, אנחנו מחכים לך, ננסה לעזור עד כמה שאפשר לתת לך מקום מכיל ומחבק.
שלך,
מתנדבת מסה"ר.