13 תשובות
כי זה מין ברירת המחדל בשפה העברית
כימי שהמציא את אלוהים היו גברים.
אם תשאלי סוס איך הוא מדמיין את אלוהים, הוא יתאר לך סוס.
אם תשאלי סוס איך הוא מדמיין את אלוהים, הוא יתאר לך סוס.
לפעמים מתייחסים אליו גם בלשון נקבה
אין ממש אפשרות אחרת, ככה זה בעברית, אפשר לדבר בלשון נקבה אבל בתנך זה לא ככה...
בורא עולם אין לו גוף ולא דמות גוף כל מה שיש האנשה בתורה זה בשביל לסבר את האוזן שלנו שאנחנו כל כך מוגבלים מכדי להבין דברים ברומו של עולם.
א. כפי שכתבו פה, לפעמים לשון זכר היא ברירת המחדל בשפה העברית.
ב. בתקופת התנ"ך הנשים נחשבו לרכוש של הגבר, והגברים הם אלו שניהלו את המדינה והכלכלה, ולכן לא ייתכן, מבחינת מי שחי בתקופת התנ"ך, שההתייחסות לאלוקים תהיה בלשון נקבה.
ב. בתקופת התנ"ך הנשים נחשבו לרכוש של הגבר, והגברים הם אלו שניהלו את המדינה והכלכלה, ולכן לא ייתכן, מבחינת מי שחי בתקופת התנ"ך, שההתייחסות לאלוקים תהיה בלשון נקבה.
גם שולחן הוא לא דמות אנושית.
המגדר הדקדוקי של "שכינה" הוא נקבה לצורך העניין.
אני חושב שזה עניין בלשני יותר מאשר החלטה שוביניסטית שרירותית.
לדעתי, המשקל קְטוֹל (למשל: "הנה שְמֹעַ מזבח טוב", "עֲשוֹת חסד") הוא אותו משקל של אֱלוֹהַּ שהוא צורת היחיד של אֱלוֹהִים, ובמקרה המגדר הדקדוקי של המשקל הזה הוא זכר. הפירוש של המילה אֵל הוא בעל כוח או משהו בסגנון.
סיבה נוספת על־פי הסבר הרש"ר הירש את המילה "אֲדֹנָי" ואת "אֱלוֹהִים": שתי המילים האלו הן ריבוי של אֲדוֹן ואֱלוֹהַ, והן באות לבטא שאלוהים הוא מעל כל האדונים, כלומר, שלו השליטה והאדנות והכוח המוחלט, ואין באמת אדון מבלעדיו.
עוד השערה שלי: סיפור הבריאה מתאר איך אלוהים יצר את האדם בצלמו ואחר־כך הפריד ממנו את האישה. ייתכן שהאדם ה"מקורי" נקרא אפוא במין זכר, כמו אלוהים, והאישה שהיא "שלב ב'" בתוכנית נקראה בשם אחר, לאו דווקא בגלל מיזוגניה.
///
בכל מקרה, בכל השפות שידועות לי, אף־אחד לא באמת ישב וחישבן איזה מין יהיה לכל מילה. המין הוא לא *באמת* מין ביחס לאברי רבייה, אלא ביחס לאופן ההטייה.
למשל - רוב המילים בגרמנית שנגמרות ב־e הן ממין "נקבה" כי הן שייכות לקבוצת ההטייה שנקראת "נקבה".
בשפות "מסובכות" יותר כמו גותית, יש מיליון קבוצות של הטיות כך שאין באמת משמעות לזכר/נקבה מלבד סימון בלשני.
גם בעברית, המשמעות היא בעיקר איך מטים את המילה בשייכות, ריבוי, הטיית תארים ופעלים.
המגדר הדקדוקי של "שכינה" הוא נקבה לצורך העניין.
אני חושב שזה עניין בלשני יותר מאשר החלטה שוביניסטית שרירותית.
לדעתי, המשקל קְטוֹל (למשל: "הנה שְמֹעַ מזבח טוב", "עֲשוֹת חסד") הוא אותו משקל של אֱלוֹהַּ שהוא צורת היחיד של אֱלוֹהִים, ובמקרה המגדר הדקדוקי של המשקל הזה הוא זכר. הפירוש של המילה אֵל הוא בעל כוח או משהו בסגנון.
סיבה נוספת על־פי הסבר הרש"ר הירש את המילה "אֲדֹנָי" ואת "אֱלוֹהִים": שתי המילים האלו הן ריבוי של אֲדוֹן ואֱלוֹהַ, והן באות לבטא שאלוהים הוא מעל כל האדונים, כלומר, שלו השליטה והאדנות והכוח המוחלט, ואין באמת אדון מבלעדיו.
עוד השערה שלי: סיפור הבריאה מתאר איך אלוהים יצר את האדם בצלמו ואחר־כך הפריד ממנו את האישה. ייתכן שהאדם ה"מקורי" נקרא אפוא במין זכר, כמו אלוהים, והאישה שהיא "שלב ב'" בתוכנית נקראה בשם אחר, לאו דווקא בגלל מיזוגניה.
///
בכל מקרה, בכל השפות שידועות לי, אף־אחד לא באמת ישב וחישבן איזה מין יהיה לכל מילה. המין הוא לא *באמת* מין ביחס לאברי רבייה, אלא ביחס לאופן ההטייה.
למשל - רוב המילים בגרמנית שנגמרות ב־e הן ממין "נקבה" כי הן שייכות לקבוצת ההטייה שנקראת "נקבה".
בשפות "מסובכות" יותר כמו גותית, יש מיליון קבוצות של הטיות כך שאין באמת משמעות לזכר/נקבה מלבד סימון בלשני.
גם בעברית, המשמעות היא בעיקר איך מטים את המילה בשייכות, ריבוי, הטיית תארים ופעלים.
לפעמים גם פונים בלשון נקבה..
^^מתי?
זכר זאת הצורה הבסיסית ונקבה זה תמיד עם תוספת למשל ילד+ה= ילדה, שוטר+ת= שוטרת וכו... לכן לשון זכר היא בעצם סוג של ברירת מחדל, זה אומר שבעברית לשון זכר יכולה להיות גם פנייה לזכר וגם פנייה כללית כמו שלקהל למשל פונים בזכר.
לכן לה' פונים בזכר אבל דווקא כן יש כמה מקומות שפונים בנקבה.
לאלוהים אין באמת מגדר אז אני מניחה שאם תבחרי לדבר עליו בלשון נקבה זה גם בסדר, לי לא ידוע על איסור כזה או משהו כזה....
לכן לה' פונים בזכר אבל דווקא כן יש כמה מקומות שפונים בנקבה.
לאלוהים אין באמת מגדר אז אני מניחה שאם תבחרי לדבר עליו בלשון נקבה זה גם בסדר, לי לא ידוע על איסור כזה או משהו כזה....
כי כל הדיקטטורים דמויות גבריות והוא הדיקטטור הכי גדול חח
השכינה לרוב היא נקבה, ואלוהים עצמו זכר כי הוא לא ניתן לתיאור במילים.
"גיי גאה"
תתבייש לך ככה מדבר על בורא עולם.
תתבייש לך ככה מדבר על בורא עולם.
באותו הנושא: