יש לי הפרעות אכילה (אזהרת טריגר)

אין לך ממה לפחד❤ תנסי לא לספור קלוריות ונגיד לסדר לך ארוחות ביום מסודרות עם כל הפחמימות והחלבונים שצריך

גם לי יש
אבל המוח שלי דפוק אני ממש רזה אבל מרגישה שמנה
הייתי לי תקופה כמוך אבל אהבץי את זה ובסוף אישפזו אותי

תתחילי פעם בשבוע להגדיל לך את כמות הקלוריות נגיד מיום ראשון הזה תחליטי שאת אוכלת 500 קלוריות, ככה תגדילי לאט לאט את הכמות עד שתגיעי ליעד

אנונמית, ככ לא מתחשב מצידך להגיד את זה היא לא רזה, היא רזה מדי היא מקיאה אחרי כל דבר שהיא אוכלת אם זה נשמע לך כיף לכי לטיפול

ותנסי לאכול כל יום דברים טעימים ומשמנים אבל בהדרגה

היי, לא עברתי את זה, אבל אני מכירה המון בנות שעברו את זה ואני חייבת להגיד לך - הן בסדר עכשיו ואת גם תהיי בסדר, את יכולה גם לעבור את זה!
את פשוט צריכה באמת לפנות לאיש מקצוע ולספר למישהו מבוגר - את חייבת.

שואל השאלה:
אני הלכתי לדיאטנית וקיבלתי תפריט וההורים שלי יושבים לי על הראש אבל אני פשוט עובדת על כולם אני זורקת אוכל ומקיאה ואני אפילו לא יודעת למה אני עושה את זה

אז לא דיאטנית, דיאטנית זה רק לשפר המשקל עצמו. את צריכה ללכת לפסיכולוגית.
דברי עם ההורים שלך, תהיי כנה איתם ותסבירי להם על המצב. תבקשי עזרה אחרת לא יידעו שאת צריכה אותה.

גם לי זה קרה כמוך
ובסוף אישפזו אותי וזאת חוויה מזעזעת אני ממליצה לך לאכול אם את מרגישה שזה בלתי אפשרי תבקשי להתשפאז זה הסכוי היחיד

אותי לא אישפזו ולא הלכתי לשום פסיכולוגית או דיאטנית, ההורים שלי היו יושבים לידי ורואים שאני אוכלת, אמא שלי הייתה ניכנסת איתי לשירותים ליראות שאני לא עושה שטויות... זה היה ממש סיוט הייתי המון בוכה בלילות אבל לאט לאט הם אשכרה הצליחו להוציא אותי מזה

שואל השאלה:
ההורים שלי כבר סובלים ממני כל כך אני רק רוצה שהמחשבות האלה על משקל יפסיקו

מנסתם את שוקלת את עצמך מלא בכל יום תשתדלי לצמצם את המפגש עם המשקל ותנסי ממש בהדרגה לעלות את כמויות האוכל, אבל באמת בהדרגה כדי שלא תיכנסי לסרטים

שואל השאלה:
אני לא נשקלת בבית בכלל זה הכל לפי איך שאני נראית

אל תסתכלי במראה בכלל תחשבי על האוכל הטעים והגוף הבריא והיפה שיהיה לך אחר כך בלי לחשוב על המשקל

היי אהובה❤

אני מצטערת לשמוע מה שאת חווה:( זה באמת נשמע סיוט שאי אפשר לצאת ממנו למרות שאת רוצה.

ההפרעה שיבשה לך את החיים ועדיין משבשת, הדבר היחידי שנשאר לעשות זה לגשת לעזרה מקצועית. זו לא בושה, אם את קטינה פני להורים ותבקשי טיפול. זה לא מאוחר להתחיל תהליך עם עצמך. אני לא אומרת שזה יהיה קל, אבל בסופו של יום את עושה את זה בשביל הגוף שלך ובעיקר בשביל הנפש שלך.

לא משנה כמה תראי את המשקל ירד את לא תאהבי את עצמך, לא משנה כמה היד תמשיך להצתמק וכמה הבטן תהיה שטוחה, כי ההפרעה משחקת לך במוח, היא מניפולטיבית ושקרנית.

אני יודעת שזה מרגיש שההפרעה נותנת לך "שליטה" אבל כשאת בלעדיה באמת תהיה לך שליטה, את תהיי חופשיה.
בטיפול מקצועי הכולל מעקב של דיאטנית, פסיכיאטר וטיפול פסיכולוגי תוכלי להחלים. אומנם יהיו עוד קצת מחשבות של ההפרעה אבל זה יקל עלייך בהרבה.

בהצלחה אהובה❤ אם את צריכה לדבר, לפרוק או לשתף אני תמיד כאן בשבילך:)

אהובה דבר ראשון מבטיחה לך שיהיה בסדר אבל בשביל זה צריך לטפל. אני גם מתמודדת עם אנורקסיה אני בדיוק השתחררתי מאשפוז. את יכולה לפנות אליי בפרטי ומדבר ואני אנסה לעזור לך ❤

יקרה,
קוראת מבין מילותייך את חוסר האונים והמועקה שאת אולי מרגישה.. מתארת לעצמי כמה אולי ההתעסקות הזו מעייפת ומתישה.. כמה וודאי את מרגישה נשלטת על ידי האוכל והמשקל.. שאולי את מנסה לשלוט בו אך אולי לפעמים זה מרגיש שהמשקל הוא ששולט בך... מתארת לעצמי את הרגשות המעורבים.. מצד אחד ההתמודדות מול הקלוריות ומצד שני ההסתכלות מול המראה..
אך מהשיתוף שלך עולה גם רצוי לשינוי.. לא לתת לזה להשתלט שוב ושוב.. כמה לא מובן מאליו שכתבת ושיתפת במילים האלו...
יקירה, חשוב שלא תישארי עם זה לבד.. אם תרצי תוכלי אולי לנסות ולשתף בכך אדם קרוב שאת סומכת עליו, שיוכל לנסות ולהושיט יד.. אפשרות נוספת היא אולי לפנות למרכז לטיפול בהפרעות אכילה, מצרפת לך קישור שמרכז עמותות אליהן תוכלי לפנות אם תרצי https://www.iaed.org.il/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/.

בנוסף, אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) וארצה להזמין אותך למקום בטוח ומכיל בו תוכלי לשתף קצת יותר, באופן אנונימי.. בשיחה בצא'ט עם אחד המתנדבים שלנו.. מצרפת לך קישור..
יקרה אני דואגת לך.. אל תישארי עם זה לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר.