אני כבר 3 שנים בעצב בלתי מוסבר יש לי פסיכולוגית אבל היא לא כל כך עוזרת,אני לא לוקחת כדורים או שום דבר ועושים לי אבחון

לכי לאיבחון.

לא!
את לא צריכה את זה!
ילדונת, בבקשה אל תהרסי לעצמך את החיים!
החיים שלך חשובים, באמת!
בבקשה אל תעשי את המעשה הפזיז הזה, ללא המחשבה.
בבקשה! דברי עם אדם מבוגר.

תקשיבי תספרי להורים/פסיכולוגית שלך מה המצב שלך כרגע ומה המחשבות שלך , זה נורא חשוב !
תיהי בסביבת אנשים תמיד בשבועיים האלה , אל תתבודדי יותר מידי ותנסי להסיח את דעתך עד שיגיע האיבחון והטיפול .
תנסי להיות חיובית
יהיה בסדר <3

אל תפגעי בעצמך, ספרי לפסיכולוגית מה את מרגישה ותגידי לה הכול וגם שאת מרגישה שהיא לא בדיוק עוזרת לך. או שתחפשי פסיכולוגית שכן תעזור לך

אני אתן לך צעד ראשון דברי עם אמא או אבא שלך ותקבעי איתה לשעתיים לפחות לשיחה אני רציני תגידי לה שתקבע ביומן דעתיים רק בשבילך ותספרי לך הכל בלי שקרים והיא תעזור לך

אנונימית יקרה,
נשמע שאת בדכאון ממושך שגורם לך לחשוב מחשבות אבדניות. דבר ראשון הייתי מציעה לך לעדכן את הפסיכולוגית שלך (ואם אפשר גם את ההורים) על כך שיש לך מחשבות אבדניות, ואולי לדבר גם על אפשרות לפגישה עם פסיכיאטר.
אני מרגישה שיש לך משפחה שתומכת בך ויכולה לסייע ואת כבר על סף אבחון. אולי עוד שבועיים תדעי מעט יותר.

בנוסף אם את יכולה לתכנן את הימים כך שתצאי מעט מהשיגרה תעשי דברים שאת אוהבת ושיגרמו לך להרגיש טוב, אולי לשמוע מוסיקה שאת אוהבת או לרקוד. את גם יכולה לדבר על מה שאת מרגישה ועל כל החששות שלך עם מתנדב כמוני שיקשיב לך וינסה להבין אותך ולתמוך כשרע לך. את השיחה את יכולה לפתוח באתר סה"ר (בקישור).
בואי, תני לנו ללוות אותך בתקופה הקשה הזו.

שלך,
מתנדבת סה"ר