אנשים עם חרדה והתקפי חרדה, איך איבחנו אתכם? איך חשבתם שיש לכם? כאילו במה זה התבטא

לי היה רק התקפי חרדה ובפעם הראשונה אז כזה באתי לאמא שלי ואמרתי לה מה שאני מרגישה (לא הצלחתי לנשום והרגשתי כאילו אני משתגעת ממש קשה להסביר את זה) ואז היא הסבירה לי מה קורה וזה

שואל השאלה:
ואת לא מאובחנת?

לא
כאילו אף פעם לא הלכתי לאיבחון או משהו פשוט אני תמיד מצליחה להתמודד עם זה (בערך)

הלכתי לפסיכיאטרית.
ידעתי הרבה לפני האבחון הרשמי שאני סובלת מהפרעת חרדה כי אני מתמודדת עם זה כבר הרבה שנים, אי אפשר לפספס.
זה מתבטא אצלי במחשבות לא רציונליות, לחץ בחזה, רעד, דופק מהיר ובהתקפי חרדה זה כל זה אבל הרבה יותר גרוע ועם בכי היסטרי.

שואל השאלה:
אוף אוף אני כל כך רוצה ללכת לאיבחון זה גומר אותי

תעשי את זה! את יכולה ללכת גם דרך קופת חולים אם כסף זה מה שמרתיע אותך.

שואל השאלה:
לא
מרתיע אותי התגובה של ההורים שלי, מרתיע אותי שידחפו לי תרופות
מרתיע אותי שיגידו לי את סתם ממציאה אין לך את זה
וגם מרתיע אותי שלא אצליח לשתף פעולה.. הייתי אצל 2 פסיכולוגיות בחיים שלי והן לא עזרו לי כי קשה לי לשתף דברים לא טובים תמיד סיפרתי להן רק דברים טובים כי התביישתי לספר רעים ואז הן אמרו לי טוב אז את לא צריכה אותנו יותר

שואל השאלה:
אני חושדת שיש לי או דיכאון וחרדה או ptsd
אבל מה אני יודעת אני לא רופאה
ואני מתביישת לבוא לרופא ולהגיד ד''ר גוגל אמר שיש מצב שזה מה שיש לי

לא יכולים להכריח אותך לקחת תרופות, אבל בלי קשר, הן יכולות מאוד לעזור.
ופשוט תספרי על התסמינים שלך, בלי להגיד שד"ר גוגל כבר איבחן אותך, הפסיכיאטר כבר יגיד לך בעצמו מה יש לך (ויכול לגמרי להיות שזה בדיוק מה שאת הבנת בעצמך).
אני מבינה את הקושי בלשתף פסיכולוגים, גם אני הייתי ככה, אולי לא היה לך חיבור טוב איתן? נגיד לי הייתה פסיכולוגית באמת חמודה, אבל לא היה בינינו את הקליק הזה אז לא הצלחתי לשתף אותה בדברים. אני מניחה שצריך לעבור כמה מטפלים עד שמוצאים את האחד, אם יש לך את האופציה כדאי לך לנסות.
לגבי ההורים, אם את בגירה ועצמאית מבחינה כלכלית אז את לא חייבת, אבל אם זה לא המצב לצערי את חייבת להתמודד עם התגובה שלהם אם את רוצה לטפל בעצמך וזה שווה את המאמץ.

שואל השאלה:
אני בת 18 אבל אין לי עצמאות כלכלית וגם אין לי איך להתנייד
ואני פשוט לא יודעת מה להגיד לאמא שלי
ואם ישר ללכת לפסיכיאטר או קודם אולי לפסיכולוגית קלינית שגם יכולה לאבחן

אז אני פחות או יותר במצב שלך, בת 19, לא עצמאית כלכלית ולא ניידת.
הלכתי לבד לפסיכיאטרית דרך קופ"ח, היא איבחנה אותי ושמה אותי ברשימת המתנה לטיפול פסיכולוגי. כל זה בלי להגיד מילה להורים שלי.
היתרון שיש לך בתור בת 18 זה שאת לא צריכה את ההורים שלך בשביל לקבוע תורים, אז למרות שתמיד עדיף לשתף, את לא חייבת.
ודרך קופ"ח הכל פחות או יותר בחינם (יתכן שתצטרכי לשלם איזה 20 שקל על פסיכיאטר), זה אמנם יקח יותר זמן ולא תהיה לך בחירה בפסיכולוג אבל זה הרבה יותר עדיף מכלום.