21 תשובות
אותו הדבר חחח אני מתגעגע לצחוקים עם החברה בשיעורים ובהפסקות אבל אין מה לעשות כל דבר נגמר מתישהו, לבנתיים בגלל המצב אין הרבה אופציות אז אני אישית עובד על רישון עכשיו עד הגיוס
גם אני, בעקרון עד השבוע עבדתי והשבוע הפסקתי אז מאז רק יש לי את התחושה הזאת
טוב נו, עוד חודש צהל יקח אותי וזה יעלם
שואל השאלה:
כיף לך שעוד חודש.
לי יש עוד 4 חודשים. זה פשוט סבל. מה אני אמורה לעשות עם החיים שלי?
אני לא יודעת אם נכון לי לעבוד או אולי להתחיל רשיון או אולי גם וגם אבל מפחדת שזה סתם יהיה לחוץ ומחייב מדי כי גם אני מתאמנת בחדר כושר והכל
אנונימית
ממש ממליץ לך על לעבוד, העבודה נותנת מסגרת ועל הדרך גם כסף שישמש אותך לצבא, המשכורת בצבא היא בדיחה
שואל השאלה:
הבעיה שממש קשה למצוא משהו.
תאמין או לא אבל חיפשתי יותר מחודש וזה היה פשוט בזבוז זמן. אז זה עוד יותר תסכל אותי. מצאתח עבודה אבל היא זמנית עד החגים. לא מוצאת שום דבר נורמלי אחר
אנונימית
אז תחפשי גם לא נורמלי, תחפשי במפעלים, תחפשי אפילו במקדונלדס, העיקר שיהיה לך משהו לעשות עד הגיוס
אני גם ככה ויש לי עוד חצי שנה לגיוס
בעיקרון אני עובדת אבל עכשיו יש לי רק איזה 2 משמרות בשבוע בערב אז זה לא ממש מרגיש שזה ממלא את הזמן
אם יש לך איזשהו תחביב את יכולה להתמקד בו, אני נגיד מנגנת עכשיו הרבה בגיטרה שזה משהו שבבית ספר פחות היה לי זמן
אבל כן מבינה את ההרגשה כי גם הרבה חברים שלי כבר התגייסו ועם חלק הקשר די דעך אז גם להיפגש פחות רלוונטי
אני מבינה אותך
אני חושבת שלא רק עבודה תעשה לך טוב, אלא גם חברים
לא יודעת מה איתך, היה לי רע בבית ספר, עברתי חרם, ולכן עכשיו יותר טוב לי שאני מתחילה להכיר חברים חדשים:)
אני חושבת שהדרך לאושר זה לצאת החוצה ולראות שיש אנשים טובים בעולם שייגרמו לך להרגיש ואו עם עצמך
ברור שעבודה זה מסגרת וזה מעולה, אבל חברים זה הדבר הכי חשוב, חברים ומשפחה
את יכולה אפילו לעבוד בתור בייביסיטר,שיעורים פרטיים וכו'
שמעתי שגם בגולדה מחפשים עובדים
אני מאמינה שזה רק תקופה וזה יעבור לך:)❤
וואי אני בערך כמוך ...
אני סיימתי יב ואני לפני גיוס ויש לי עוד כמה חודשים עד אז כי דחו לי את הגיוס (הייתי אמורה להתגייס ב9.9)
אני בינתיים בבית, גם אצלי בעיר לא רוצים לתת לי עבודה מכיוון שאני לפני גיוס וזה באסה!

אני מנסה לבלות עם המשפחה יותר...
עוד חודש אמור להיוולד לי אחיין חדש, יש לי עוד שבועיים יומולדת, לצאת לקניון לבלות בבית קפה.
זה ממש ממש משעמם התקופה הזאת כי אני גם כל הזמן בבית רואה טלוויזיה ואני ממש ממש מחכה לגיוס כי אני משתגעת משיעמום...גם כל החברות שלי מהשכבה התגייסו באוגוסט ככה שאין לי עם מי להיפגש..


אני שמחה שסיימתי בית ספר כי זה היה סיוט וקשה כל הבגרויות האלה אבל עדיין זה משעמם כי אין שגרה..


*****עריכה****שואלה השאלה את יכולה לשלוח לי הודעה בפרטי בבקשה?❤
אמאלה את ליטרלי סיפרת את המצב שלי בתקופה האחרונה
זה באמת נוראי וזה קשה לראות את כולם מתגייסים ואותי נשארת פה
מקווה למצוא עבודה וזה יעבור
תחפשי במקומות חיוניים
אני מרגיש הרבה יותר טוב מאז שסיימתי המצב הנפשי שלי יותר טוב ואני יותר רגוע אני עובד ולומד ומרגיש מצויין
אני באותו מצב, וגם אני פשוט ממש ממש מתגעגעת לבית ספר.. זה בית ספר שלמדתי בו 13 שנה (כולל גן), הכרתי את כולם שנים והיה לי שם כלכך טוב.. זה חסר לי. הכירו אותי שם מגיל 4.
עכשיו מידי פעם יש לי את ההרגשה הזאת של ריקנות, אבל גם יותר כשאני חושבת על הבית ספר שלי או תמונות וכזה כי יותר מחברה לי כל מסגרת הבית ספר הזה חסר לי, האנשים המורים.. :(
ולי יש עוד כמעט שמונה חודשים עד הגיוס, זה מלא.
כלכך אחותי!!
וואו אני בדיוק באותו מצב
הגיוס שלי רק במרץ ומלא מהחברים שלי התגייסו כבר אז יוצא שאני בקושי עושה משהו ורוב המקומות עבודה לא מעסיקים כמה חודשים לפני גיוס (לפחות מנסיון אישי)
וכן מרגיש קצת כמו בזבוז זמן כל התקופה הזאת עד הגיוס יש ריקנות כזאת כאילו אני לא עושה שום דבר מועיל עם החיים שלי
אבל אני מנסה להסתכל על הצד החיובי לפחות אין לי את הלחץ של הבית ספר יותר :)
אמאלה נשבעת שזה נשמע כאילו אני כתבתי את השאלה הזאת !
אני מרגישה ככה בול! את כל הריקנות הזאת שאני לא תחת מסגרת וזה כל כך מעצבן ואני גם לא רוצה להתבגר ולדאוג לעצמי וכל השיט הזה אני מרגישה שזה לא בשבילי
בכל מקרה... אחרי הכל אני מתגייסת עוד שבוע וחצי
אנונימית
לא
בכלל לא
אני שונאת בית ספר וסחבתי את עצמי בכוח כל יום ויום רוב המורים וההנהלה פשוט חרא
סיוט היה לי
והיו לי חברות והכל זה לא קשור
תודה לאל שנגמר
כן גם אני הרגשתי ככה בחודשים שהיו בין לבין.
שואל השאלה:
שלא תבינו אותי לא נכון כי גם לי לא היה טוב בבית ספר. היה לי ממש רע.
כל יום היה כמו סבל בגלל כל הבגרויות והלחץ וגם מבחינה חברתית כי לא היו לי חברים.
חשבתי שאסיים בית ספר ויהיה לי טוב אבל במקום זה אני מרגישה לחוצה וחרא. ההרגשה שאין לי שגרה, אין מסגרת. אין לי אפילו חברים להסתובב איתם. הכל משעמם.
ובנוסף לראות שכולם התגייסו ואני מאחור זה סתם מעצבן.
אנונימית
שואל השאלה:
גם כל הקטע שעכשיו מתחילים החיים האמיתיים וצריך להתחיל להיות עצמאית מלחיץ אותי.
קיצר זה מוזר
אנונימית
מזדהה איתך, הכל בסדר זו רק עוד תקופה שתעבור.
אנונימי