אני חשבתי שאני מתגבר והרגשתי ככ הרבה יותר טוב ופתאום בבום כל הרגשות שלי אליה חזרו ואני שוב ככ מתגעגע ועצוב. מה לעשות?

תזכור למה נפרדת ממנה, זה עדיף ויש לזה סיבה הרי זה לא היה סתם.
תרים את הראש למרות הכאב וממשיכים הלאה

תנסה לחשוב על מישהיא אחרת ... .תחפש אוליי באינטרנט או ברחוב או ביית ספר אם אתה שם ...
ואני יכולה להגיד לך שזה לגמרי טבעי ושגם אני בתקופה כזאת שמנסה להדחיק את הרגשות ולשכוח אבל אני בקושי מצליחה ... הכי עוזר לי זה לשמוע מוזיקה בקולי קולות ולנסות לחשוב ככה על ילדים אחרים ....אל תשמע שחרים דיכאוניים תשמע שירים שמחים וקצביים ומקפיצים או מה שאתה אוהב ..

קורה... ועם כמה שזה קשה-ממשיכים הלאה. יכול להיות שזה יקרה עוד ועוד ועוד ואין באמת מה לעשות עם זה, אפשר לבכות ואפשר לסבול ואפשר לסיים את כל הגלידה בעולם אבל הדבר היחיד שיעזור זה פשוט לחיות ולחכות.

להבין שכל דבר לוקח את הזמן שלו. ותאמין לי שעם הזמן, הדברים ישתפרו.

שואל השאלה:
הסיבה שנפרדנו היא מסובכת ובלתי ניתנת לגישור אבל בכל זאת אני ככ מתגעגע אליה היא הייתה חלק ממני היא הייתה השגרה שלי היא תמיד הייתה איתי כשהיה לי קשה והרימה אותי כל פעם מחדש ואני אוהב אותה כל כך אני רק רוצה לחבק אותה

אני לגמרי מבינה. אבל עם כל העצב, והצער, והגעגועים, השורה התחתונה היא שאתם לא מתאימים. זה משהו של
חשוב לזכור.

פרידה היא תהליך לא קל. אני חושבת שקשר זוגי זה משהו שבהחלט ראוי להתאבל עליו. לקחת כמה ימים לאבל, לשקוע בדכאון. לעבד את הכאב. אבל, השלב הזה חייב להיות תחום בזמן. אתה חייב לצאת ממנו בראש מורם ולהמשיך הלאה.
יכול להיות שהתאוששת מהר מדי כי בעצם התעלמת מהכאב. ובכן, אל תתעלם ממנו. אמץ אותו אליך, תהיו חברים לכמה ימים. תרשה לעצמך לבכות ולשקוע. ומשם תצא מחוזק.

שואל השאלה:
בחיים לא יהיה לי חיבור יותר חזק עם בן אדם מהחיבור שהיה לי איתה

תאמין לי שיהיה לך. איזו סיבה יש לך להאמין לי? - כי גם אני הרגשתי כך. לא מעט פעמים.
אתה חושב שאתה לא תמצא מישהי יותר טובה ממנה. ואני אומרת: לא יותר טובה, אלא יותר מתאימה. זה לא שאת המישהי האחרת אתה תאהב יותר. אתה תאהב אותה אחרת. כי היא תהיה אחרת, ואתה כבר תהיה אחר.

שואל השאלה:
אין שום סיכוי שיהיה לי אין שום סיכוי

שואל השאלה:
עברנו דברים ביחד שרוב האנשים לא עוברים ביחד. היו רגעים שזה היה אשכרה אנחנו נגד העולם. אני לא אומר את זה כסוג של ביטוי אלא ממש מה שקרה

אז עכשיו, אתה תגיד "אין סיכוי", ואני אגיד "בטח שיש!", וננהל שיחה פוריה מאוד. :)
בוא נדבר שוב בעוד שנה-שנתיים ונראה איך תרגיש אז. אני מבטיחה לך שהדברים ייראו אחרת.

שואל השאלה:
הלוואי ואת צודקת

אני תמיד צודקת! :) חוץ מאשר כשאני לא, כמובן.

שואל השאלה:
חחח כן אה