מי שחווה התקפי חרדה או הפרעת חרדה

לי היה התקפי חרדה שלא הצלחתי לנשום וחשבתי שאני עומדת למות פשוט כולי רעדתי מפחד זה ממש מפחיד הייתה לי מחשבה שאולי אני עומדת למות חס וחלילה

הייתי חושבת על הדבר ממנו זה נגרם, הייתי ממציאה בראש אלפי סיטואציות אפשריות ( + הדמיון שלי מאוד מפותח )
היו גם כמה מקרים שחשבתי שאמות, לא בגלל ההתקף עצמו אלא בגלל מה שגרם לו
אני כבר רגילה להתקפי חרדה, זה משהו יום יומי אצלי + אני מטופלת אצל פסיכולוגית וכבר הבנתי שאי אפשר למות מזה.

קופץ לי הדופק ואני נלחצת יותר

פחד גדול...
אני מרגישה כאילו אני עומדת למות.
כל הגוף רועד מבלי שאני רוצה ואלו רעידות שונות מרעידות אחרות כי זה בכל הגוף (בעיקר בידיים).
זה מפחיד בעיקר כשזה קורה מחוץ לבית (וואי בבית ספר זה נורא) כי אני מפחדת שיצחקו עליי ויחשבו שאני מוזרה או משהו כזה...

הייתי מדמיינת כל מיני מקרים הרגשתי כאיחו אני עומדת למות רעידות שאי אפשר להפסיק הדמעות יוצאות בלי שאני שולטת הזמנתי פעם אמבולנס מרב שממש הרגשתי שאני עוד שניה מתה
פחד מטורף בכל הגוף אצלי זה במיוחד על הגב העורף וכל מה שכאילו אני לא יכולה לראות
אני מקבלת לפעמים באמצע חלום שכאילו מרב הפחד אני מתעוררת מבוהלת ואז מתחילה להלחץ

אני דיי מרגישה כאילו אני משתגעת, כאילו אני ממש לא מסוגלת להרגע, אני פשוט מרגישה שאני חייבת לצרוח ממש חזק.

זה כול הזמן
בזמן מנוחה תמיד יש לי לחץ
תמיד יש לי מחשבה שמשהוא ילך לא בסדר
זה מרגיש כאילו שתית אקסל אבל אין לי מוטיווציה לכלום
(הפרעת חרדה )

זה תלוי ממה ההתקף, לפעמים אני מקבלת התקף כי אני שומעת רעש מפחיד או מריחה עשן ומתחילה לחשוב שיש שריפה בבניין שלי וכולם עומדים למות ואני אראה את המשפחה שלי נשרפת בחיים

התקפי חרדה מעוררים הרגשה חריפה של פחד הרבה יותר חזק מזה שמתעורר בדרך כלל במצבי מתח קיצוניים. המתמודדים עם התקפי חרדה מרגישים לעתים קרובות כאילו הם במהלכו של התקף לב או אובדן שליטה טוטאלי על המחשבות.
..זה מתחיל בתחושה שמישהו שם לך אבן על החזה, אבל כוח המשיכה לא עובד כלפי מטה, אלא פנימה, ישר לתוך בית החזה... ואז מגיעות הנשימות הכבדות, שגורמות לתחושה שזה ייגמר במוות ודאי. אחרי שאת מבינה שאת לא עומדת למות, את פשוט מייחלת שזה יקרה כדי שתיגאלי מייסוריך... כשזה נמשך יותר מכמה שעות, מתחילה תחושה שמזכירה קלקול קיבה, שבשבילי מעידה שכל המערכות נסגרות, התיאבון נעלם כלא היה והכאב החד של החרדה מתפשט בכל הגוף, מכפות הרגליים ועד הראש..."
"... תחושת אי-שקט מטורפת... אי אפשר לעמוד, לשבת, לשכב, אי אפשר להיות בחושך וגם לא באור, אי אפשר לראות טלוויזיה, אי אפשר לדבר עם אנשים אבל גם אי אפשר להיות לבד.

זה כמו טריפ רע שאתה רק רוצה שייגמר. בהתקפים ממש חמורים גם נשימות לא עוזרות, כדורים לא תמיד עוזרים, רק תחושת חוסר אונים מוחלטת... "