אני שולחת פה קטע שכתבתי אשמח שתקראו ותגיבו את דעתכם/ן

אני חנוקה
לא הצלחתי לנשום
בתוכי משהו נעצר
כמו אבן כבדה
שחוסמת הכל
מלעבור ולשוט
וזה לחזור לאותו מקום
שכולם בו פוחדים
ופחד שוקע בתוכי
הבנתי
העולם רע
ואת הרוע אני רואה.

ראיתי עד עכשיו
את מה שהראו לי
וכשזזו קצת ממקומם
גיליתי תהום,
כמעט החלקתי ונפלתי
אני עומדת על קצה
עוד רגע מאבדת את זה
וזה לבד בתוך נשמתי שוכן
חוזרת לימים של פעם
מרגישה לבד בהמון הדומם
ואני לא זו שנפגעה
אבל ליבי שבור
ממי שכן
וגם אם לא
יום אחד אהיה שם במקומה
ואקפא