היה לכם פעם מחשבות אובדניות אם כן איך התמודדתם איתם?

נשימות עמוקות

לחשןב על הדברים החיוביים

היה לחבר מאוד טוב שלי והיה קטע שהוא צילם שהוא הולך לעשות את מה שהוא רצה לעשות..
וישר צלצלתי אל אמא שלו והיא תפסה אותו
ומאז הוא בסדר
מסקנה חיים פעם אחת אסור לאבד את החיים
לא משנה כמה מחשבות אובדניות יש לך

חישוב מהיר הביא אותי לעובדה שיגיעו ימים ותקופות יפות יותר, הכל יעבור בסופו של דבר. זה נתן לי (ונותן בהווה) את הכח להמשיך לחיות.

כן
ידעתי פשוט שאין לי את האומץ(לגרום צער למשפחה והסיכוי הזה שיש העולם הבא ואני אסבול שם למשך שארית חיי)

כן, ובמקום באמת לעשות את זה הייתי מדמיינת איך אני עושה את זה. לא באמת היה לי אומץ לעשות את זה, אז לדמיין שאני עושה את זה היה התחליף של זה.

פשןט ליהיוצ עסוקה אני יודעת שזה נשמע כזה לברוח מהבעיות אבל זה באמת עוזר

היה? בהווה כפרע.
איך אני מתמודדת איתם? פגיעות עצמיות, הולכת לישון, או מדברת עם אנשים שעושים לי טוב (האופציה השלישית כמעט ולא קוראת).

היי אנונימי יקר,

שומעת שאתה שואל שאלה שאולי מציקה לך, ולא נותנת לך מנוח. לא יכולה לדמיין, כמה לבטח זה מציף אותך ברגשות ודאגות. נשמע שאתה אולי מחפש דרך, להפסיק את המחשבות שכנראה מפחידות ומלחיצות כל כך. ובכל זאת שאלת שאלה, יקר אולי לשתף אדם שקרוב אלייך יכול לעזור? בנוסף, אני מקווה שזה בסדר שאני רושמת לך קישור לפודקאסט שאולי טיפה יקל: https://sahar.org.il/anxiety/ . וגם אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בסה"ר סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין כל יום. בצ'אט נוכל להקשיב ולהבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע. אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.

בוא.. מחכים לך, עוד הערב או כשיעלה הצורך.
שלך,
מתנדבת סה"ר

טיפול