אנשים שמבינים בחרדה חברתית כנסו בבקשה

אני עכשיו בקורס כתיבה שהתחיל ב-8:10 ועד עכשיו בקושי הוצאתי מילה. אנחנו 5 אנשים שם, אז ככה שכולם מדברים וזורמים וזה וזה בולט שאני לא. הקורס זה יותר בסגנון של כולם מדברים ומשתפים ופחות שיתוף תוכן. זה יותר פשוט לבלות בסביבת אנשים שכותבים. לא משנה בקיצור כולם פעילים שם חוץ ממני, והזום אמור להסתיים נראה לי בתשע וחצי או עשר כזה, אז השאלה שלי היא אם לצאת מהזום או לא? פשוט אני מפחדת גם לפספס דברים אבל מצד שני אני מפחדת מכדי להגיד משהו.. ואני כן רוצה שתהיה לי הזדמנות ולא להתייאש, ואולי כן בהמשך להגיד משהו ולהסביר את זה אחר כך מקסימום, אבל זה גם די פטתי כזה...? ולא יודעת, פשוט מרגישה הכי לא שייכת שיש כי יש סיכוי שהם גם מכירים אחד את השני ואני לא מכירה אף אחד, וגם בכללי.. אני היחידה שם ששותקת. מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות? כי עושים בקורס הזה גם תרגילי כתיבה נחמדים כאלה ואני לא רוצה לפספס למרות שאני כנראה לא אהיה באמת חלק מזה.. :/