עברתי אובדן של מישהו קרוב ומאז אני מרגישה שלא חזרתי לעצמי

זה כנראה לא אפשרי אבל לשנות סביבה לסביבה יותר תומכת או לנסות ללכת לטיפול פסיכולוגי, לי זה עזר

שואל השאלה:
אני לא מעוניינת בטיפול פסיכולוגי גם בגלל זמן וגם בגלל כסף ובלי קשר מעדיפה לא ללכת

קודם כל משתתף בצערך, אני חושב שהכי נכון זה לשתף, לכי לאדם שאת חושבת שיכיל אותך בצורה הכי טובה שיש שלא יבקר אותך וייתן לך את ההרגשה הכי טובה, האדם הזה שאני כותב עליו וישר עולה לך לראש. תשתפי אותו ואת כבר תרגישי יותר טוב. בהצלחה! 3<

היי אנונימית יקרה,
אני קוראת את הודעתך ומשתתפת בצערך... אני מבינה שאיבדת אדם קרוב ואת כנראה מרגישה חור ענק בלב, חור שנדמה שלעולם לא יוכל להיסגר... אולי את מרגישה שאת לא מצליחה להחזיר את היציבות לקרקע שעברה רעידה חזקה, אולי מציף אותך פחד כמה שאותו אדם קרוב יחסר לך..
יתכן וזיכרונות כואבים מתוקים מציפים אותך עכשיו ואת מבולבלת איך לפעול מולם: אולי את צריכה לתת להם להישאר, אולי בכלל להתרחק מהם...אולי להדחיק או בכלל להתמוגג, אולי לבכות ואולי להיאטם ואולי בכלל משהו אחר עולה בך, מבקש מקום...ייתכן והגעגועים האלו לוקחים ממך אנרגיות רבות ומשאירים אותך בתחושה של חולשה רבה ותשישות, לצד תחושת עצבנות והדיפה של אנשים אחרים בסביבתך.
יקירה, יכול להיות שלשוחח על כל מה שצף בתוכך יועיל. אני מבינה שאת לא מעוניינת בטיפול, ואולי זה יכול להיות עם אדם מוכר וקרוב, או מישהי שאת סומכת עליה ואם תרצי, את מוזמנת לדבר גם איתנו, מתנדבי עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). אני מזמינה אותך לצ'אט אנונימי לחלוטין, בו אפשר לדבר על הכל, נוכל להציע לך אוזן קשבת וכתף תומכת, לפרוק את שעל ליבך, ואולי גם להתנתק מהכאב לזמן מה...
אני מצרפת את הלינק לאתר למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
שלך,
מתנדבת סה"ר