אוקיי זה הולך להיות טיפה ארוך אבל זה מעניין ברמות ואני חייבת עזרה אז תהיו חמודים במשך בערך שלוש שנים כבר יש לי קראש על ילד שלא היה עובר לא משנה מה גם אם היה לי קראש על מישהו אחר הילד הזה תמיד היה שם וגם תמיד כשהייתי מדברת עליו הייתי אומרת גם אם יהיה לי חבר אני עדיין אוהב את הילד הזה ואז נהיה לי חבר שלא היינו בקטע לפני ולא אהבתי אותו לפני פשוט יום אחד יצאנו ונקלענו לסיטואציה ויצא שהתנשקנו ונהיינו ביחד ואז חשבתי על הילד הזה ואמרתי לעצמי שעכשיו סוף סוף יעבור לי ממנו ואני אוהבת את חבר שלי וזה ואז אחרי חודש בערך עם חבר שלי הבנתי שאני עדיין אוהבת את הילד הזה וזה התחיל להפריע לי כי הרגשתי לא טוב עם עצמי כי בכל זאת יש לי חבר ואם נגיד היו סיטואציות שאנחנו נמצאים איפשהו הייתי כל הזמן רוצה להיות ליד הילד הזה אבל בבית וברגיל וזה הייתי חושבת על חבר שלי והכל היה נורמאלי. לאחרונה חבר שלי בקושי מדבר איתי אין לי מושג למה אבל כאילו לא ממש יודעים עלינו בבית ספר וזה והוא בקושי מדבר איתי גם כשאנחנו בצופים ואנחנו עם חברים הוא לא ממצמץ לכיוון שלי בכלל וזה נהיה ממש נורא וגם בווטסאפ הוא מנפנף אותי והיום היה לנו משהו בצופים וחבר שלי לא דיבר איתי בכלל ובדרך חזרה אנחנו חוזרים כל השכבה ביחד וניסיתי להתקדם בשביל ללכת ליד חבר שלי והרגשתי שהוא מנסה להתחמק ממני ואז הלכתי לילד הזה שיש לי קראש עליו ואמרתי לו לבוא רגע ושאלתי אותו אם חבר שלי דיבר איתו עליי ואם הוא יודע משהו והוא אמר שלא ואז המשכנו לדבר טיפה ושאלתי אותו אם הוא רוצה לחזור איתי וידעתי שזה בכלל לא הדרך שלו ואז הוא אמר שהוא יתקדם איתי קצת ואז יפנה ויסתובב כאילו לכיוון הבית שלו ואז איפה שהוא היה צריך לפנות הוא אמר טוב לא משנה והחליט להמשיך איתי אני לא אמרתי לו לבוא הוא החליט את זה לבד והוא בא איתי עד הבית שלי ואז היינו מתחת לבית שלי ודיברנו קצת ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה להתקדם קצת לכיוון הבית שלו כדי שלא סתם נעמוד ונדבר ופשוט במקום ללכת לבית שלו אנחנו הסתובבנו מלא משהו כמו קרוב לשעה וחצי ודיברנו על מלא דברים והיה לי ממש כיף איתו אבל הקטע זה שיש לי חבר ואז כשהוא בא ללכת התחבקנו חיבוק צד כזה והלכנו ואני ממש התרגשתי אבל מצד שני הבנתי שנדפקתי כי גם אם הילד הזה בקטע שלי אני לא יכולה פשוט להיפרד מחבר שלי וישר ללכת אליו כי זה ברור שזה לא במקרה